חבל ימית היה גוש התנחלויות ישראלי בצפון חצי האי סיני, סביב העיר ימית ולחוף הים התיכון. האזור הוקם כארבע שנים אחרי מלחמת ששת הימים, כשהצה"ל כבש את חצי האי. חבל ימית, שנקרא גם פתחת רפיח, היה ההתיישבות האזרחית העיקרית של ישראל בסיני, והוקם כדי ליצור חיץ בין רצועת עזה לסיני. בנוסף היו יישובים ישראלים לאורך מפרץ אילת ובסיסי צבא מפוזרים בחצי האי.
ההתיישבות החלה בהיאחזויות נח"ל. היישוב הראשון היה מושב שדות, שנוסד ב-1971. בהמשך הוקמו ימית ועוד מספר יישובים קטנים, וכן שדה תעופה צבאי בשם איתם. ב־1978 הקימו 11 יישובים אגודה שיתופית בשם איתם, שפעלה כמועצה אזורית מעין־מקומית. המתיישבים תיארו תחושת חלוציות ורצון להפוך את האזור לירוק. חלק מהמילים מהשיר המקומי אפילו מזכירות: "ובנינו חומה ירוקה".
בהסכם השלום בין ישראל למצרים הוחלט להחזיר את חצי האי למצרים. חלק מההחלטות כללו פינוי תושבי חבל ימית והרס רוב המבנים, יחד עם תשלום פיצויים. רוב התושבים יצאו מרצון. קבוצה קטנה, וביניהם פעילי ימין וחברי כנסת, סירבה להתפנות והתבצרה. צחי הנגבי היה אחד הדמויות הבולטות בין המתנחלים שהתנגדו. החיילים והשוטרים פינו את המתבצרים באמצעים שונים. רוב החקלאים עברו לפתחת שלום. כל המבנים נהרסו, למעט בתי כנסת.
האזור נמסר למצרים ב-25 באפריל 1982. המצרים לא ישבו מחדש שם, והדיונות כיסו עם השנים את החורבות. היום הגישה לאזור דורשת אישור מצרי מיוחד.
שמות היישובים ניצבים בשמות רחובות במקומות שונים בישראל, כמו מישור אדומים, ראשון לציון ובית אל. תושבים רבים עברו לגוש קטיף או לחבל שלום, ושם הוקמו ישובים שנשאו שמות מהחבל: פרי גן, תלמי יוסף ואבשלום. במושב דקל הוקם מרכז מבקרים לזכר חבל ימית, ובחצרו לבנים שהובאו מכיכר המזרקה בימית. אנדרטאות לזכר חבל ימית הוקמו גם בישיבות שהועתקו מבית המוצא, ואחת מהן עברה לאשדוד אחרי פינוי נוה דקלים. ב-2018 נבנו אנדרטאות לציון הישיבות בחבל ימית וגוש קטיף במבנה החדש.
חבל ימית היה אזור של יישובים ישראלים בצפון סיני. ימית ויישובים נוספים קמו שם אחרי מלחמת ששת הימים. זה קרה כדי ליצור חיץ בין עזה לסיני. ההתיישבות החלה עם היאחזויות נח"ל. היישוב הראשון היה שדות, ב-1971. היה גם שדה תעופה צבאי בשם איתם.
התושבים הרגישו שהם פורחים את האדמה. הם הקימו בתים, שדות וגנים. ב-1978 הקימו חלק מהיישובים אגודה שיתופית בשם איתם.
בשנת 1979 חתמו ישראל ומצרים על הסכם ששלום. בהסכם הוחלט להחזיר את חצי האי למצרים. ב-8 באפריל 1982 פונו רוב התושבים מבתיהם. "פינוי" פירושו להעביר אנשים מהמקום. חלק קטן סירב להיעלם ונדרש כוח כדי לפנותם. כל המבנים נהרסו כמעט לגמרי. האזור נמסר למצרים ב-25 באפריל 1982.
שמות היישובים נשמרו ברחובות במקומות בישראל. חלק מהתושבים עברו למקומות אחרים כמו גוש קטיף וחבל שלום. במושב דקל קיים מרכז מבקרים לזכר חבל ימית. יש גם אנדרטאות שנשמרו והועברו למקומות חדשים.
תגובות גולשים