חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי

חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי היא התאגדות של רבנים בעלי השקפה ציונית דתית (דתיים שתומכים בתנועה הציונית). היא הוקמה בקיץ 1948 על ידי קבוצת רבנים בראשות הרב כתריאל פישל טכורש. הרב שאול ישראלי היה בין המייסדים והיה פעיל בתחילה.
פעילות הארגון דעכה בשנות השבעים בגלל מאבקים פנימיים. בשנת 1979 נפטר הרב טכורש, והרב ישראלי כבר פרש בתחילת שנות השבעים. בשנות השמונים הובילו את הארגון הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי מרמת גן והרב יוסף גליקסברג מגבעתיים.
הארגון היה מעורב במינוי רבנים רשמיים בערים וביישובים, וקידם בעיקר מינוי רבנים בעלי גישה ציונית. הוא פעל גם כ"איגוד מקצועי" של רבני הציונות הדתית. בין היוזמות הבולטות היו 'מפעל האימוץ', הצבת רבנים ביישובים מרוחקים; חיבור תפילת יום העצמאות; היערכות לשנת השמיטה (שנת מנוחה לשדות לפי ההלכה); ייסוד מפעל 'ירחי כלה'; וכן פרסום קובצי תורה ומדינה וקובצי 'שבילין' בשנות ה-60 וה-70.

חבר הרבנים היא קבוצה של רבנים שקשורה לתנועת הפועל המזרחי. ציונית דתית פירושו דתיים שתומכים בציונות.
הקבוצה הוקמה ב-1948 על ידי הרב כתריאל פישל טכורש. בשנות השבעים פעולתה פחתה.
הם עזרו לבחור רבנים בערים ובכפרים. הם שלחו רבנים ליישובים רחוקים ('מפעל האימוץ'). הם חיברו תפילה ליום העצמאות. הם התכוננו לשנת השמיטה, שנה של מנוחה לשדות. הם גם הוציאו ספרים וקובצים על תורה ומדינה.