חברת הודו המזרחית המאוחדת (בהולנדית: Vereenigde Oostindische Compagnie, בראשי תיבות VOC) נוסדה ב-20 במרץ 1602. הפרלמנט ההולנדי נתן לה מונופול ל-21 שנים על המסחר והמושבות ההולנדיות באסיה. היא נחשבת לתאגיד הרב-לאומי הראשון בעולם וגם לחברה הראשונה שהנפיקה מניות (כלומר חלק בבעלות שניתן לקנות ולהשאיר). החברה ניהלה השפעה כלכלית עצומה במשך כ-200 שנה עד שהידרדרה לחובות ופורקה ב-1798, כשהרפובליקה הבטאווית השתלטה על נכסיה.
יש הערכות שונות לגבי שווייה הכלכלי: חישובים מודרניים מעריכים אותו בסכומים ענקיים, אך הערכה זו שנויה במחלוקת.
החברה הורכבה משש לשכות (משרדים) בערי נמל: אמסטרדם, דלפט, רוטרדם, אנקהאוזן, הורן ומידלבורך בזיילנד. נציגי הלשכות ישבו במועצת "17 הלורדים" (Heeren XVII). לאמסטרדם הייתה השפעה גדולה במועצה, מה שאיפשר לה לקבוע מדיניות לעיתים תכופות.
הלשכות גייסו את הון ההתחלה. בין 358 בעלי המניות הראשונים היו יזמים פרטיים רבים ומהגרים. הסמליל של החברה כלל את ראשי התיבות VOC, והדגל היה כתום־לבן־כחול עם הסמליל.
המועצה קבעה את מדיניות המסעות הימיים, חילקה משימות והנחתה את רב החובלים על נתיבי השיט, כיווני רוח, זרמים ונקודות ציון. לחברה היו גם מפות מסע משלה.
בסוף המאה ה-16 גייסו סוחרים הולנדים הון וניסו לשבור את המונופול הפורטוגזי על מסחר אירופה, אסיה. כבר ב-1595 יצא צי הולנדי בפקוד קורנליס דה הותמאן, והגעת ההולנדים לאינדונזיה ב-1596 הראתה שאפשר לעקוף את השליטה הפורטוגזית.
ב-1602 איחדה ממשלת הולנד את חברות הסחר השונות וכפתה את הקמת ה-VOC, שנתנה לה מונופול ומאפשרת לה להקים צבא. החברה סחרה בכל אסיה, הנפיקה מטבעות מקומיים והשתמשה בכסף ממכרות בפרו ובנחושת מיפן למסחר.
החברה הקימה מושבות ומחסנים רבים: המטה שלה הועבר לבטביה (כיום ג'קרטה), היא שלטה באיי התבלינים ובאיי בנדה עם מונופול על אגוז מוסקט, והקימה תחנות מסחר באפריקה, בסרי לנקה, במלאקה, בסין, בתאילנד, בטאיוואן ובדרום הודו. תחנת דג'ימה ביפן הייתה המקום היחיד לסחר אירופי עם יפן לתקופה ארוכה.
במהלך המאה ה-17 החברה כבשה נמל גלה (1640), לקחה את מלאקה (1641) וכבשה אזורים בסרי לנקה (1658, 1659), ובכך השיגה שליטה על סחר הקינמון. ב-1652 הקימה תחנה בכף התקווה הטובה שהפכה מאוחר יותר למושבת הכף.
ב-1661 תקף המצביא הסיני קוקסינגה את המבצר ההולנדי בטאיוואן. המצור הסתיים בהכנעת ההולנדים ב-1 בפברואר 1662.
בשנת 1669 הייתה ה-VOC החברה העשירה בעולם. היו לה יותר מ-150 ספינות סוחר, 40 ספינות קרב, כ-50,000 עובדים, וצבא פרטי של כ-10,000 חיילים. החברה נהנתה מרווח שנתי גבוה על מניותיה.
העימותים עם הבריטים היו תכופים, והיחסים החריפו אחרי מקרה אלים ב-1623 שבו נהרגו 19 עובדים בריטים באמבון. במהלך המאה ה-18 נכבדה פעילות החברה בעיקר באיי הודו המזרחיים.
לאחר מלחמות ומצוקה כלכלית, פשטה החברה רגל ופורקה רשמית בסוף המאה ה-18. נכסיה הולאמו בסופו של דבר, ומטבעותיה המשיכו להיסחר עד תחילת המאה ה-19. איי הודו המזרחיים הועברו לבסוף לשליטת ממלכת הולנד לאחר קונגרס וינה ב-1815.
יש הסבורים שתולדות החברה שימשו השראה לסדרת המדע הבדיוני "חולית" של פרנק הרברט. שטר המנייה הראשון של החברה שימש גם כמטרה לשוד בסרט "אושן 12" (2004).
ה-VOC נוסדה ב-1602. זה היה ארגון גדול של סוחרים הולנדים.
החברה קיבלה זכות מיוחדת למסחר עם אסיה. זכות מיוחדת = מונופול, שהיא בלעדיות.
היא הקימה נמל גדול בבטביה. בטביה היום היא ג'קרטה, בירת אינדונזיה.
החברה שלחה ספינות הרבה פעמים לאסיה. הספינות הביאו תבלינים, בד ומשי לאירופה.
היא פתחה תחנות מסחר באיים רבים. במקומות אלה שמרו הסוחרים על מלאי וסידרו סחורות.
לפעמים החברה השתמשה בכוח כדי לשמור על המסחר. זה גרם לסבל אצל תושבים מקומיים.
ב-1669 הייתה החברה עשירה מאוד. היו לה מאות ספינות ועובדים רבים.
בסוף המאה ה-18 החברה פרכה בגלל חובות. האיים שבהם שלטה הועברו לבסוף להולנד אחרי מלחמות.
חלק מהאנשים חושבים שהסיפורים שלה השפיעו על ספרים כמו "חולית". שטר מנייה של החברה הופיע גם בסרט "אושן 12".
תגובות גולשים