חגלה (מובן: חוגלה) הוא מושב - ישוב חקלאי קהילתי - בעמק חפר, דרומית לחדרה. השם מגיע מחגלה בת צלפחד, והיישוב משתייך לתנועת הנוער "האיחוד החקלאי".
ההקמה החלה בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20. קבוצות פועלים וחברי מפלגות בחדרה ניסו לרכוש אדמה בעמק חפר ולהקים חוות הדר. חלק מהחברים חיסכו כסף ורשמו אותו כפיקדון לרכישת קרקעות. בסופו של דבר קק"ל (קרן קימת לישראל) הקצתה לארגון שטח דיור ל־50 משפחות.
באביב 1933 הוקם צריף ראשון על הקרקע. ב־14 בנובמבר 1933 הגיעו שלוש המשפחות הראשונות, ובאביב 1934 ניטעו עצי ההדר הראשונים. בשלהי 1935 החלו מתיישבים לעבור לבתיהם. עד 1936 הושלמה התיישבותם של 50 חברי הארגון, ואז הוסכם לקרוא ליישוב "חגלה".
התפתחות המשק הייתה איטית. רק ב־1939 החלה החברה החקלאית הארץ־ישראלית (פאז"א) לתת תשלומים לעזרה בבניין הבתים ובהקמת מתקנים חקלאיים. עם הזמן המשקים פיתחו נטיעות פרי, חוות סוסים, מכוורות ומשתלות, והכנסות מן התוצרת עזרו לאיזון הכלכלי.
עד 1939 מספר התושבים הגיע לכ־235. שטח היישוב היה כ־2,500 דונם. על 280 דונם ניטעו עצי הדר, 430 דונם שימשו להכנת מספוא להשקאה, ו־270 דונם לירקות. היו כ־137 ראשי בקר וכ־11,000 עופות. בשנת 2000 נבנה תוספת קהילתית שהביאה משפחות חדשות והתרחבות.
מגדל המים היה אחד המבנים הראשונים שנבנו בחגלה, בין 1933 ל־1934. פועלי בניין מקיבוץ גבעת חיים בנו אותו, והמתיישבים עזרו בעבודה. המגדל עומד בראש גבעה במרכז המושב. הוא נבנה מבטון, בצורת גליל־מצולע בעל 12 צלעות, וכלל שלוש קומות ומכל מים על הגג.
המגדל שימש כמכל מים שהזין את מי השתייה וההשקיה לפרדסים ולמגרשי המושב. בתקופות מתוחות השתמשו במגדל לאיתותים בין היישובים, עם דגלים ביום ופנסים בלילה. בקומה הראשונה היו מקומות מסתור בזמנים מסוכנים; אחר כך פעלה שם כיתה, צרכנייה, ספרייה ועוד. בקומה השנייה הוצב טלפון ושימשה כמזכירות; אחר כך היא שימשה כמחסן נשק מאובטח ולוח בקרה של הגדר החשמלית. הקומה השלישית הייתה מעבר לגג, שימשה תחנת שמירה ומחסן נשק בתקופת המנדט, ולאחר מכן הוסבה לחדר רפואי כמו מרפאת שיניים.
חגלה (חוגלה) הוא מושב. מושב הוא כפר חקלאי שבו משפחות מתיישבות יחד.
המתיישבים הגיעו בשנות ה־30. קבוצות בחדרה רצו לגדל פרדסים בעמק חפר. 50 משפחות קיבלו חלקות אדמה.
בשנת 1933 נבנו צריפים ראשונים. באביב 1934 ניטעו עצי הדר הראשונים. עד 1936 התיישבו כולם.
החקלאות במושב כללה תפוזים, פרחים, דבורים (מכוורת) וצמחים בנותנים (משתלות).
בשנת 2000 נוספו בתים חדשים ליישוב.
מגדל המים נבנה בשנים 1933, 1934. פועלים מקיבוץ גבעת חיים ובני המקום בנו אותו.
המגדל עשוי בטון ויש לו שלוש קומות ומכל מים גדול על הגג. המים הוזרמו לפרדסים ולבתים.
בזמנים מסוכנים השתמשו במגדל לאיתותים. בקומות היו גם חדרים לשמירה ולשירותים שונים, כמו ספרייה ומרפאה.
תגובות גולשים