חואן קרלוס אונטי

חואן קרלוס אונטי (Juan Carlos Onetti; 1 ביולי 1909 - 30 במאי 1994) סופר אורוגוואי. נולד במונטווידאו ונפטר בספרד. את ספרותו העריכו בספרד, וב-1980 זכה בפרס סרוונטס (פרס ספרות חשוב בשפה הספרדית).

ההחלטה לגלות אליו את ספרד נבעה מאירוע פוליטי: המשטר הצבאי (ממשלה שבה הצבא שולט) באורוגוואי כלא אותו לשלושה חודשים. הוא נחבש עקב השתתפותו כחבר בוועדת שופטים, שנתנה פרס לסופר נלסון מרה על סיפור שנחשב חתרני (כלומר בעייתי בעיני המשטר).

אונטי חי גם בבואנוס איירס בשתי תקופות שונות (1934-1930 ו-1955-1941). עבודתו התפרסה לאורך עשרות שנים והכילה רומנים וסיפורים קצרים.


ספרו הבולט הראשון, "הבור", יצא ב-1939. בין עבודותיו המוקדמות ראויות לציון: "אדמת הפקר" (1941) ו"למען הלילה הזה" (1943). בשנות החמישים והשישים פורסמו ספרים חשובים כמו "החיים הקצרים" (1950) ו"לקבר בלי שם" (1959). לפני הגליה פרסם את "המוות והילדה" (1973).

בתקופה שבילה בספרד התפרסמו הרומנים "ניתן לדבר לרוח" (1979) ו"אז כאשר" (1987), וכן אוסף הסיפורים "נוכחות וסיפורים אחרים" (1986).

חואן קרלוס אונטי נולד ב-1909 במונטווידאו שבאורוגוואי. הוא היה סופר. סופר = אדם שכותב סיפורים.

בשנות ה-70 הוא עבר לגור בספרד. לפני כן המשטר הצבאי בכיכר (משמעות: הצבא שלט במדינה) עצר אותו לשלושה חודשים. זה קרה כי הוא ישב בוועדה שנתנה פרס לסיפור שנחשב בעייתי בעיני השלטון.

ב-1980 קיבל אונטי את פרס סרוונטס. פרס סרוונטס = פרס ספרות חשוב מהספרד.


מהשמות המוכרים שלו: "הבור" (1939), "החיים הקצרים" ו"המוות והילדה". אלה ספרים שהוא כתב במשך שנים רבות.