חודש

חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שבסיסה תנועת הירח סביב הארץ. בלוחות שאינם ירחיים החודש הוא חלוקה של השנה, ולרוב אורכו קרוב לאורכו של חודש ירחי. מכיוון ששנה נמשכת כ-365.25 ימים וחודש ירחי כ-30 ימים, נפוצו שנים של 12 חודשים.

תנועת הירח מורכבת, ולכן יש כמה דרכים להגדיר "חודש". בחלק מתרבויות התחיל החודש כשהירח נראה באופק. קביעה זו תלויה במקום הגאוגרפי וביכולת הראייה, ולכן הייתה קשה לחיזוי בעבר. כיום יהודים קובעים את ראשי החודשים לפי כללים קבועים, ואילו קראים עדיין מסתמכים על תצפיות וחישובים אסטרונומיים.

חודש כוכבים (חודש סידרלי) הוא הזמן שבו הירח מקיף את הארץ ביחס לכוכבים. אורכו הממוצע הוא 27.321662 ימים. שיטה זו השתמשה בחלוקת כיפת השמיים לגזרות, שכל גזרה סימנה יום.

חודש סינודי מוגדר כזמן בין שני מופעים זהים של הירח, למשל בין מולד למולד. זהו החודש שמקובל בלוחות ירחיים, ואורכו הממוצע הוא 29.53059 ימים. גם ישנם חישובים ל"חודש טרופי" (מעבר בנקודת השוויון, כ-27.32158 ימים), "חודש אנומליסטי" (מעבר בפריגיאה, הנקודה שבה הירח הכי קרוב, כ-27.55455 ימים), ו"חודש דרקוני" (מעבר בצומת בין מישוריו של הירח והארץ, כ-27.21222 ימים).

הבדלים בין סוגי החודשים נובעים משינויי מסלולי הירח והארץ, התנועה האליפטית שלהם והפרסיה (סיבוב אט של ציר המסלול). לכן אורכי החודשים אינם זהים.

בלוחות שונים יש שמות ומספרים לחודשים. בלוח העברי פעם נמספרו החודשים, וניסן נחשב לראשון ותשרי לשביעי. בלוחות אחרים יש שמות ותיקונים היסטוריים.

דוגמה לחודשים מוסלמיים חשובים: רמדאן (חודש הצום), שוואל, זו אל-חיג'ה (החודש שבו מתקיימת החגיגה הדתית וּעלייה לרגל).

חֹדֶשׁ קובע זמן לפי הירח. הירח מקיף את הארץ, וזה יוצר מחזור של ימים.

יש כמה סוגי חודשים. החודש שאנו בדרך כלל משתמשים בו נקרא חודש סינודי. חודש סינודי הוא הזמן בין שני מראות זהים של הירח. אורכו כ-29.53 ימים.

יש גם חודש כוכבים. זה מדד ביחס לכוכבים, ואורכו כ-27.32 ימים. יש עוד מדידות קצרות או ארוכות, בגלל שהמסלולים של הארץ והירח משתנים.

בתרבויות קבעו את תחילת החודש בדרכים שונות. בחלק מהמקומות החודש מתחיל כשרואים את הירח החדש. ביהדות מחשבים היום את תחילת החודש לפי כללים קבועים.

לוח השנה נותן שמות לחודשים. בדוגמה המוסלמית יש את רמדאן ואת זו אל-חיג'ה. רמדאן הוא חודש שמוכר בהרבה מדינות.