נחתם ביוני 1858.
הסכם זה סיים את החלק הראשון של מלחמת האופיום השנייה.
מלחמת האופיום הייתה סכסוך בין סין למעצמות על סחר באופיום, סוג של סם.
החוזה נחתם בטיינג'ין. צרפת, ארצות הברית ורוסיה חתמו גם הן.
המעצמות קיבלו רשות להציב נציגים בבייג'ינג, שהייתה עד אז סגורה למערביים.
נפתחו 11 נמלים נוספים למסחר עם מדינות מערביות.
ספינות מלחמה וכלי שיט הורשו לשוט בנהר היאנגצה.
אזרחים מהמעצמות הורשו להיכנס לסין לטיול, מסחר או מיסיונריות (הפצת דת).
סין חויבה לשלם פיצויים כספיים.
פירוט הפיצויים: 2 מיליון מטבעות כסף לבריטניה להוצאות המלחמה.
עוד 2 מיליון כפיצוי להפסדי סוחרים בריטים.
ונוסף 2 מיליון לצרפת.
חצר הקיסרות סירבה בתחילה להכיר בחוזה, אך הוחלט לאכוף אותו בוועידת פקין ב-1860.
נחתם ביוני 1858.
החוזה סיים חלק ראשון של מלחמת האופיום.
מלחמת האופיום היתה מלחמה על סחר בסם שנקרא אופיום.
החוזה נחתם בעיר טיינג'ין.
גם צרפת, ארצות הברית ורוסיה חתמו.
המעצמות קיבלו אישור לשלוח נציגים לבייג'ינג.
נפתחו 11 נמלים לסחר. נמל הוא מקום שבו אוניות עוגנות.
ספינות מלחמה הורשו לשוט בנהר היאנגצה.
אנשים מהמעצמות הורשו לבוא לטיול, לסחור או למיסיונריות (הפצת דת).
סין חויבה לשלם פיצויים כספיים גדולים:
2 מיליון מטבעות כסף לבריטניה.
עוד 2 מיליון להפסדי סוחרים בריטים.
ועוד 2 מיליון לצרפת.
בתחילה השלטון הסיני סירב. בסוף נאלצו לקבל את ההסכם ב-1860 בוועידת פקין.
תגובות גולשים