חוטמית זיפנית

חָטְמִית זִיפָנִית (Alcea setosa) היא עשב רב-שנתי ים‑תיכוני הנפוץ בישראל. היא בולטת בזכות פרחים גדולים ורודים על עמוד תפרחת גבוה. סימן ההיכר שלה הוא הגביעון (האונות הקטנות סביב בסיס הגביע של הפרח) שאורכו כמעט שווה לאורך הגביע. עלי הגבעול עגולים ובלתי מחולקים, בשונה ממינים קרובים שבהם העלים מחולקים יותר.

החלק מעל הקרקע מתייבש בקיץ. בחורף נוצרת שושנת עלים (קבוצה שטוחה של עלים קרוב לקרקע) עם עלים עגולים. באביב עולה עמוד תפרחת יחיד, ועליו פרחים ורודים גדולים בקוטר 8, 13 ס"מ. הפריחה נמשכת מסוף מרץ עד סוף יולי. הפירות מתחילים להתפתח מאמצע אפריל, והפצת הזרעים נעשית מסוף יולי עד תחילת אוקטובר.

הצמח מכוסה שערות זיפיות נוקשות. הגבעול ארוך, זקוף והעלים קטנים יותר כלפי ראש התפרחת. הפרחים דו‑מיניים (בו הפרח מכיל גם איברי מין זכריים וגם נקביים), ובמרכזם צינור צהוב של אבקנים. הגביעון מאוחה בבסיסו ובעל 6, 9 אונות; הגביע בעל חמש אונות. עלי הכותרת ורודים, לילך או סגולים, ולעיתים יש כתם אדמדם גדול במרכז הפרח באזורים מסוימים.

הפרי הוא מפרדת (פרי שמתחלק לפרודות, חלקים קטנים עם זרע). כל פרודה דמויית דיסק מכילה זרע אחד ולעתים מכוסה זיפים.

התפוצה מזרח‑ים‑תיכונית: מאיי כרתים וקפריסין ומטורקיה ועד ישראל. בארץ מצויה בעיקר בגליל התחתון, בכרמל ובאזורים הרריים פתוחים בחבל הים‑תיכוני. היא נדירה יחסית ביהודה ושומרון ומופיעה בעיקר באזורים עם גשם רב יותר. הפרחים עשויים להראות גוני צבע משתנים לפי אזור.

בזכות יופיה נזרעה החוטמית לאורך כבישים מהירים, במיוחד בכביש 6, ובאתרי נטיעה עירוניים כמו ירושלים. שיא גינס נרשם בפרט שגודל ל‑7.4 מטר בידי תושב נהריה, שבכך שבר שיא קודם של 5.97 מטר.

ניצני הפרחים, הפרחים והפירות הירוקים נאכלים כחטיף או בסלט. העלים מתאימים לבישול ולמילוי. ברפואה העממית משתמשים בנוזל הצמח לטיפול בפצעים, כוויות, שיעול ודלקות בדרכי הנשימה, וניצני הפרחים נחשבים לעזר בבעיות נשימה.

חוטמית זיפנית (Alcea setosa) היא פרח גדול שנמצא בישראל. הפרחים ורודים וגדולים. הם עולים על גבעול גבוה.

בקיץ הגבעולים מתייבשים. בחורף צומחת שושנת עלים (קבוצה שטוחה של עלים על הקרקע). באביב קם עמוד תפרחת והפרחים פורחים. הפריחה היא באביב, מרץ עד יולי. הפירות מופיעים באפריל. הזרעים מתפזרים בקיץ, סתיו.

הצמח מכוסה שערות קשיחות. עלים עגולים ליד הקרקע. פרח דו‑מיני (כל פרח מכיל גם אבקה וגם ביצית). הפרחים גדולים, 8, 13 ס"מ בקוטר. הפרי מתחלק לפרודות (חלקים קטנים עם זרע).

החוטמית חיה באזורים ים‑תיכוניים. בישראל היא נפוצה בגליל ובכרמל. חיו אנשים גם שתלו פרחים אלה בצדי כבישים ובירושלים.

ניצני הפרחים והפרחים ניתנים לאכילה. העלים ניתנים לבישול. ברפואה העממית משתמשים בצמח לטיפולים קלים כמו שיעול וליחה, ולפצעים באופן עדין.

הצמח יכול לגדול מאוד. אדם מאזור נהריה גידל צמח בגובה 7.4 מטר, וזה שבר שיא קודם.