חוסיין, מלך ירדן

חוסיין בן טלאל (14 בנובמבר 1935, 7 בפברואר 1999) היה מלך ירדן מ־1952 עד מותו ב־1999. במשך כ־47 שנות שלטונו שמר על הכתר וייצב את הממלכה מול לחצים פנימיים וחיצוניים. הוא השפיע רבות גם על היחסים עם ישראל, והיה בין ראשי המדינות הערביות הראשונים שנפגשו עם מנהיגים ישראלים.

נולד למשפחה מלכותית האשמית. אביו, המלך טלאל, סבל ממחלת נפש ונבחרות השלטון הוטלו על אחרים לתקופה. חוסיין גדל בחינוך בריטי והתחנך בבתי ספר כמו הארו וסאנדהרסט. רצח סבו, עבדאללה הראשון, ב־1951 ליד ירושלים, השפיע עליו מאוד.

חוסיין הוכרז כמלך ב־1952 והוכתר רשמית ב־1953. תקופת עלייתו לשלטון התאפיינה בגלי לאומנות ערבית וצמיחת נאצר במצרים. נגד הרקע הזה פעל חוסיין בזהירות פוליטית.
בשנים הראשונות סירב להצטרפות מלאה לברית בגדאד, ברית פרו־מערבית משנות ה־50, ופיטר ב־1956 את המפקד הבריטי של הצבא, גלאב פאשה, כדי לחזק את מעמדו הפנימי.
ב־1957 ביטל את החוזה האנגלו־ירדני ודרש פינוי כוחות בריטיים. בעקבות ניסיון הפיכה צבאי ב־1957 ("קשר זרקא") נקט צעדים נגד מפלגות מסוימות, הכריז מצב עוצר וחיזק קשרים צבאיים עם ארצות הברית.

הפיכה צבאית כושלת ב־1957 הראתה לחוסיין את הסכנה הפנימית. לאחריה חיזק את השליטה על הצבא, הוציא מחוץ לחוק מפלגות ופעל לטיהור גורמים שעודדו ברית עם מצרים וסוריה.

המתחים עם מצרים וסוריה גברו במהלך שנות ה־60. חוסיין ניהל מגעים חשאיים עם ישראל כבר באמצע שנות ה־60, כולל העברת מידע ושיתוף פעולה מודיעיני. ב־1964 נחתם הסכם מים לחלוקת מי הירדן.
ב־1967 חתם חוסיין על הסכם הגנה עם נאצר והצבא הירדני הועמד תחת פיקוד מצרי. כשהפרצה מלחמת ששת הימים ב־5, 7 ביוני 1967, ירדן נלחמה לצד מצרים וסוריה. צבא ירדן הובס וישראל כבשה את יהודה, שומרון ומזרח ירושלים.

לאחר 1967 חלה עלייה בפעילות ארגוני הטרור הפלסטיניים בירדן. המתחים גרמו לקרבות קשים בספטמבר 1970, שהיו ידועים כאירועי "ספטמבר השחור". חוסיין נלחם להחזיר את שליטת המדינה על שטחה. בסופו של דבר נדחקו ארגוני הטרור החמושים מחוץ לירדן.

ב־1973 שלח חוסיין שתי חטיבות שריון לסייע לסוריה במלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה הציע ב־1974 הסכם הפרדת כוחות באזור בקעת הירדן, אך הרעיון לא נתקבל על ידי כל הצדדים.

שנים של מגעים חשאיים ולחצים אזוריים הובילו לפריצת דרך בשנות ה־90. הסכמי אוסלו נתנו תנופה ליחסים. ב־25 ביולי 1994 נפגש חוסיין עם ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בוושינגטון, וב־26 באוקטובר 1994 נחתם הסכם שלום בין ירדן לישראל. ההסכם כלל נושאי גבול, מים ונורמליזציה של יחסים.

לאחר רצח רבין ב־1995 היחסים התמתנו, ובתקופת נתניהו אירעו מתחים כגון מקרה החטיפה וההתנקשות הכושלת בח'אלד משעל שנערכה על אדמת ירדן. האירועים העכירו את האמון בין המדינות לזמן מה.

חוסיין סבל ממחלות: ב־1992 אובחן עם סרטן בכליה ונזקקה להסרת כליה. ב־1998 אובחן בלימפומה, וסבל במשך חודשים עד מותו ב־7 בפברואר 1999. לפני מותו העביר את הירושה לבנו עבדאללה והדיח את יורשו הוותיק, אחיו הנסיך חסן.

חוסיין אהב ספורט ומכוניות. הוא היה טייס מיומן וקיבל אישור טיסה. כינוי הרדיו שלו היה JY1. הוא היה חובב אופנועים, סקי וטניס, והשתייך למסדר הבונים החופשיים.

היה נשוי כמה פעמים והותיר ילדים, כשבנו עבדאללה ירש את הכתר לאחר מותו.

חוסיין בן טלאל נולד ב־1935 ונפטר ב־1999. הוא היה מלך ירדן משנת 1952 עד מותו.

חוסיין גדל בבית מלכותי. אביו היה חולה נפש (מחלה של המוח). הוא למד באנגליה.
סבו, המלך עבדאללה, נרצח ב־1951. האירוע הזה השפיע על חוסיין מאוד.

חוסיין הוכרז מלך ב־1952 והוכתר ב־1953. בשנות ה־50 הוא ניתק חלק מהקשרים עם בריטניה.
בשנת 1957 היה ניסיון הפיכה צבאי שנכשל. חוסיין חיזק את הצבא ושלט בחשדנות על פוליטיקאים.

ב־1967 חוסיין הצטרף למלחמה לצד מצרים וסוריה. ישראל כבשה אז את יהודה, שומרון ומזרח ירושלים. הירדן איבד את השטחים האלה.

לאחר 1967 היו בעיות קשות בתוך ירדן בינם לבין קבוצות פלסטיניות חמושות. ב־1970 פרצו קרבות שנקראו "ספטמבר השחור". בסוף החודש המשטרה והצבא החזירו שליטה למדינה.

ב־1973 חוסיין שלח חיילים לעזור לסוריה במלחמה. אחרי המלחמה הוא ניסה להציע הסכמות על גבולות, אבל זה לא הצליח.

בשנות ה־90 חזרו השיחות. ב־1994 חתם חוסיין על הסכם שלום עם ישראל. ההסכם התייחס לגבולות ולמים.

חוסיין חלה בסרטן. ב־1992 הוסרה כליה שלו. ב־1998 חלה שוב וב־1999 נפטר. לפני מותו החליף את יורשו והכריז על בנו עבדאללה כמלך הבא.

חוסיין אהב טיסות ונהיגה. הוא היה טייס מוכשר. כינוי הרדיו שלו היה JY1. הוא אהב ספורט כמו אופנועים, גלישה (ספורט מים) וסקי.

היה נשוי מספר פעמים והותיר ילדים. בנו עבדאללה ירש את הכתר.