חוק דתיים שלובים

חוק דתיים שלובים (נקרא גם חוק דוסים שלובים) הוא ביטוי בחלק מהמגזר הדתי-לאומי בישראל.
הרעיון אומר שבין שני דתיים זרים יש בדרך כלל לפחות מכר משותף.
זו גרסה מקומית של 'שש דרגות ההפרדה', הרעיון שאנשים בעולם מקושרים ברשת קצרה של מכרים.
בארצות הברית קוראים לתופעה 'גאוגרפיה יהודית'. הכוונה היא שיש מקומות ומוסדות רבים שבהם יהודים נפגשים.

בשנת 2004 אילן אשכולי יצר סרט בשם "חוק הדתיים השלובים". הסרט זכה במקום הראשון בסרטי סטודנטים בפסטיבל חיפה.
בסרט "לרקוד עם טייסים" משתמשים במשחק "גאוגרפיה יהודית" כדי למצוא קשרים משפחתיים.

נכון ל-2024 יש בישראל כ-10 מיליון אזרחים, לפי נתונים דמוגרפיים.
חישוב הסתברותי מראה שאם בוחרים אקראית 10 אזרחים, הסיכוי שיהיה זוג עם מכר משותף הוא 6.9%.
זה מניח שאדם שומר כ־150 קשרים חברתיים, לפי "מספר דאנבר", הערכה למספר האנשים שאדם יכול לתחזק.
באוכלוסייה הדתית-יהודית, שבאופן מוערך כוללת כ־790 אלף אזרחים, השימוש בפרדוקס יום ההולדת, רעיון מתמטי שמדגים חפיפות בקבוצות, מעלה את הסיכויים ל־97.8%.

חוק דתיים שלובים (או חוק דוסים שלובים) אומר שדתיים רבים מכירים את אותה מישהי או מישהו.
הרעיון דומה ל'שש דרגות ההפרדה'. זה אומר שאנשים מקושרים ברשת קצרה של מכרים.
בארצות הברית קוראים לזה 'גאוגרפיה יהודית'. יש מקומות רבים שבהם יהודים נפגשים.

בשנת 2004 אילן אשכולי עשה סרט בשם "חוק הדתיים השלובים".
הסרט זכה במקום הראשון עבור סרטי סטודנטים בפסטיבל חיפה.

ב-2024 יש בישראל כ-10 מיליון אנשים.
אם בוחרים 10 אנשים אקראית, הסיכוי שיש זוג עם מכר משותף הוא 6.9%.
'מספר דאנבר' הוא רעיון שאומר שאדם יכול לשמור כ-150 קשרים חברתיים.
בקבוצה הדתית-יהודית, שהיא כ-790 אלף אנשים, הסיכוי לקשר משותף עולה ל-97.8%.
'פרדוקס יום ההולדת' אומר שקבוצה גדולה יכולה להגדיל את הסיכוי לחיבורים כאלה.