חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים אושר ב-1981 ונכנס לתוקף ב-1 ביולי 1983. החוק קבע איך המשטרה מנהלת את המרשם הפלילי. בשנת 2019 עבר חוק חדש, חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, שנכנס לתוקף ב-12 ביולי 2022 והחליף את החוק הקודם.
מנהלת משטרת ישראל מנהלת את המרשם הפלילי. המרשם רושם הורשעות ועונשים שנגזרו בבית משפט על עבירות מסוג פשע ועוון. גם צווי מבחן (הוראות שניתנות למורשע במקום מאסר), צווי התחייבות להימנע מעבירה וצווי שירות לתועלת הציבור נרשמים שם, גם אם לא הושמה הרשעה בפועל. נכנסים גם פסקי דין שקובעים שמי שאינו מסוגל לעמוד לדין מסיבות נפשיות, החלטות לפי חוק הנוער ושינויים שנעשו עקב חנינה.
המרשם הוא חסוי. רק גופים מסוימים, כ-60 סוגי תפקידים מנהליים, רשאים לקבל מידע ממנו למילוי תפקידם. דוגמאות כוללות בדיקות מיועדים לשירות ביטחון וסיווג ביטחוני, ועדות חקירה ומנסחים ממשלתיים. בדרך כלל האדם מקבל הודעה כאשר מעבירים מידע אודותיו. לכל אדם יש זכות לעיין במידע שבמרשם שנוגע לו.
תקנת השבים קובעת התיישנות, כלומר לאחר מספר שנים מיום סיום המאסר המשטרה מפסיקה למסור פרטים על ההרשעה לגורמים שאינם זכאים. הסף לכך משתנה לפי סוג העבירה. עם זאת, רשויות מדינה מסוימות עדיין יכולות לקבל מידע לצרכים כמו בדיקות ביטחוניות או טיפול רפואי מקצועי.
לאחר תקופת ההתיישנות מגיעה מחיקה (הסרת ההרשעה מהמרשם) כעבור עשר שנים מההתיישנות. מחיקה מאפשרת להצהיר שלא הורשעת בפלילים. אך גם מחיקה אינה מוחלטת: במינויים ברמה העליונה המדינה רשאית לבחון עבירות שנמחקו. יש עבירות שאין להן התיישנות בכלל, למשל עבירות עליהן נקבע עונש מוות, מאסר עולם או כשנת המאסר שנגזרה הייתה מעל עשר שנים. אצל נאשם קטין התקופות קצרות יותר.
צטברו הזמן להתיישנות ולמחיקה מותנה בכך שלא שולפו הרשעות חדשות מאז שחרורו. הנשיא רשאי לקצר תקופות אלה או לבטל הרשעה; ביטול הופך ההרשעה כאילו נמחקה. בתי המשפט קבעו מספר פסקי דין שמראים שמחיקה לא תמיד מונעת שיקול דעת במינויים ציבוריים. לגבי עורכי דין, בית המשפט העליון קבע בדרך כלל שאסור לפסול מועמד רק בעקבות עבירות שהתיישנו, אלא אם הוא ויתר במפורש על זכותו.
יש חוק שמסדיר את המרשם הפלילי. המרשם מנוהל על ידי המשטרה.
במרשם רושמים הרשעות ועונשים שנגזרו בבית משפט. רושמים גם צווי מבחן. צו מבחן זה צו שמלמדים אדם להתנהג אחרת במקום מאסר. רושמים גם החלטות על מי שאינו בר-עונשין ומקרים של בני נוער.
המרשם הוא סודי. רק אנשים מסוימים יכולים לראות אותו. בדרך כלל מודיעים לאדם כשנותנים מידע אודותיו. כל אחד רשאי לראות את המסמכים שלו.
תקנת השבים אומרת שלעיתים אחרי שנים המידע לא יימסר לגורמים זרים. זה נקרא "התיישנות". אחר כך, לאחר עוד זמן, המידע יכול להימחק. מחיקה היא הסרה של הרשומה, כאילו לא הורשעת מעולם.
לא כל העבירות נמחקות. עבירות קשות מאוד לא מתיישנות.
לאחר התיישנות אפשר לקבל תעודת יושר. תעודת יושר היא מסמך שאומר שאין למישהו עבירות במרשם.
לנשיא המדינה יש סמכות לקצר או לבטל תקופות אלה. לפעמים שומרים על זכות לבדוק גם עבירות שנמחקו כשמדובר במשרות חשובות מאוד.
זה הכל בקצרה: יש מרשם, הוא סודי, ואחרי שנים המידע יכול להפסיק להיות משותף או להימחק.
תגובות גולשים