חוק זכויות התלמיד

חוק זכויות התלמיד, שהתמקד בהגנה על זכויות תלמידים במערכת החינוך בישראל, התקבל ב-4 בדצמבר 2000. החוק נחשב לחידוש עולמי, והיוזמה לחקיקתו יצאה ממועצת התלמידים והנוער הארצית, שהיא גוף שמאגד נציגי תלמידים מכל הארץ. החוק נתקל בהתנגדויות ממשרד החינוך, מארגוני מורים ומחברי כנסת דתיים, אך בסופו של דבר קיבל תוקף חוקי והפך הפרת זכויות התלמיד לעבירה פלילית.

בין השנים 2003 ל־2006 חולק לתלמידים פנקס שבא להסביר את זכויותיהם ואחריותם.

נוסח החוק המקורי הדגיש עקרונות כבוד האדם ועקרונות אמנת זכויות הילד של האו"ם. ב־2004 נוסח החוק תוקן כדי להוסיף בהירות ולציין גם את כבוד עובדי ההוראה וצוותי המוסדות החינוכיים, ולעודד אקלים של כבוד הדדי בקהילת בית הספר.

סעיף 5 אוסר אפליה של תלמידים ברישום, בהרחבה או בקביעת תוכניות לימוד, על בסיס עדתי, מצב כלכלי או דעות פוליטיות. בכך נועד למנוע החלטות שרירותיות שיפגעו בהזדמנויות הלימודיות.

החוק קבע תנאים ברורים לגבי הרחקה לצמיתות של תלמיד: לפני החלטה כזו יש לתת לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע טענותיהם. על התלמידים קיים זכות לערער לוועדת שימוע מחוזית, ועדה שמונה על ידי משרד החינוך, בראשות מנהל המחוז ובה משתתפים נציג ארגון המורים, נציג ארגון ההורים הארצי ויו"ר מועצת התלמידים המחוזית. הכנסת יו"ר מועצת התלמידים לוועדה נחשבת להישג משמעותי, כי לפני החוק לא הייתה לתלמידים נציגות כזו.

סעיף 11 אוסר על ענישה של תלמיד בגלל מעשים או מחדלים של הוריו. סעיף זה הגן, בין השאר, על תלמידים שנקלעו לבעיות כשהוריהם לא שילמו תשלומים לבית הספר.

החוק מחייב כל מוסד חינוך, למעט גני ילדים, לעודד הקמת מועצת תלמידים ולהימנע מלהכשיל הקמתה. בנוסף, סעיף 9 קובע שכל תלמיד זכאי להיבחן בבחינות בגרות (בחינות המסכמות את הלימודים התיכוניים), אלא אם לא מילא את התנאים שקבע שר החינוך. סעיף זה נועד למנוע מניהול בתי הספר למנוע מתלמידים חלשים לגשת לבחינות מסיבות של שמירת ממוצע בית הספר.

במהלך הדיונים הושמט סעיף שהיה מעניק לתלמידים זכות לבחור תוכנית לימודים לפי נטיותיהם האישיות ללא מגבלות קבלה. בשנת 2009 הוצע תיקון לחוק על ידי שר החינוך גדעון סער, אך פרטי התיקון אינם מפורטים כאן.

חוק זכויות התלמיד התקבל ב-4 בדצמבר 2000. החוק נתן לתלמידים זכויות ברורות בבית הספר. היוזמה לחוק נולדה במועצת התלמידים והנוער הארצית. זאת קבוצה של נציגי תלמידים מכל הארץ.

בין 2003 ל-2006 קיבלו תלמידים פנקס קטן שהסביר את זכויותיהם.

החוק אמר שיש לכבד גם את התלמידים וגם את המורים. החוק מונע אפליה ברישום ובתוכניות הלימודים לפי מוצא, כסף או דעות פוליטיות.

החוק קבע שאי אפשר להרחיק תלמיד לצמיתות לפני שניתנת לו ולהוריו הזדמנות לדבר ולהשמיע טענות. אם רוצים לערער, אפשר לפנות לוועדה מחוזית שבה יש גם נציג תלמידים.

אין להעניש ילד בגלל מעשים של ההורים. זה מגן על תלמידים אם ההורים לא שילמו תשלומים.

כל בית ספר (חוץ מגן ילדים) צריך לעודד הקמת מועצת תלמידים. גם תלמידים חלשים יכולים לגשת לבחינות בגרות (מבחנים סופיים בתיכון), אלא אם לא עמדו בתנאים שנקבעו.

בשנים שאחרי הוצעו שינויים לחוק, כולל הצעה ב-2009 מטעם שר החינוך גדעון סער.