חוק יסוד: משק המדינה הוא חוק יסוד שמגדיר את עקרונות החקיקה התקציבית בישראל. חוק יסוד = חוק בעל מעמד חוקתי. החוק אושר ב-21.7.1975 ותוקן מספר פעמים מאז.
העיקרון המרכזי בחוק הוא שהתקציב יועבר ויאושר לשנה אחת. תקציב = תוכנית ההכנסות וההוצאות השנתית של המדינה.
בשנים האחרונות נעשו שינויים באמצעות הוראות שעה. הוראת שעה = שינוי זמני בחוק שנכנס לתוקף לתקופה מוגבלת. ב-2009 אושרה הוראת שעה שאפשרה חקיקת תקציב דו-שנתי, כלומר תקציב לשתי שנים במקום לשנה אחת. הוראת השעה הזו הוארכה שוב, ונעשה בה שימוש גם בשנים הבאות.
שימוש בהוראות שעה לשינוי חוק יסוד עורר מחלוקת משפטית. ב-2011 נשיאת בג"ץ דורית ביניש הזהירה שיש להמנע משימוש שכזה אלא במקרים חריגים. עתירה נוספת נגד הוראת השעה הוגשה ב-2016, וב-2017 בג"ץ הוציא אזהרה שמניעת שימוש חוזר עלולה להוביל לביטול שינויים כאלה.
ב-2020, בעקבות מגפת הקורונה, תוקנה הוראת שעה שהגדילה את מסגרת התקציב. שינוי זה נועד לממן הוצאות חריגות שנבעו מהמשבר. באותה תקופה גם נרשמו קשיים פוליטיים שאיפשרו מצב שבו לא הוגש תקציב במועדו.
בסוף 2020 הוחלפו סעיפים בחוק ונסדק המושג "שנת תקציב המשכי", שנה שבה מתחילים את השנה בלי תקציב מאושר, ומוגדרים כללים זמניים לניהול ההוצאות עד לאישור תקציב חדש. להוראות השעה לגבי 2021 הוקצו תקציבים מיוחדים לטיפול במקורניאה ולצורכי החירום.
חוק יסוד: משק המדינה הוא חוק חשוב שמסביר איך המדינה מנהלת את הכסף שלה. חוק יסוד זה אושר ב-1975.
החוק אומר שתקציב המדינה יהיה לשנה אחת. תקציב זה מראה כמה כסף יש למדינה וכמה היא מוציאה.
לפעמים שינו את החוק באופן זמני. זאת נקראת הוראת שעה. ב-2009 אפשרו תקציב לשתי שנים במקום לשנה אחת.
השינויים הזמניים עוררו שאלות בבית המשפט. השופטים אמרו שעדיף לא לשנות חוק חשוב בדרך כזו אלא במקרים מיוחדים.
ב-2020, בגלל נגיף הקורונה, שינו שוב את הכללים. הגדילו את המסגרות הכספיות כדי לשלם על דברים דחופים. בסוף 2020 קבעו חוק שמסביר מה קורה אם לא מאשרים תקציב בזמן. קוראים לזה "שנת תקציב המשכי". זו דרך להמשיך לעבוד גם בלי תקציב חדש עד שמאשרים אחד.
תגובות גולשים