חוק כלים שלובים

כלים שלובים הם כלים שמחוברים כך שנוזל (חומר זורם כמו מים) יכול לעבור חופשי ביניהם.

חוק כלים שלובים קובע: גובה פני הנוזל בכל הכלים המחוברים שוה, כל עוד פועלת כוח המשיכה. דוגמה ברורה לכך היא גובה פני הים: כמעט בכל האוקיינוסים המתקשרים הגובה כמעט אחיד. לכן הפשרת קרחונים יבשתיים מעלה את מפלס פני הים בכל העולם בו הימים מחוברים.

ימים סגורים שאינם מחוברים לאוקיינוסים יכולים להציג מפלס שונה, כמו ים המלח וכנרת. צורת הכלי או רוחבו אינן חשובות למפלס; מה שחשוב הוא הקשר בין הכלים.

הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי ממחישים זאת: הם מחוברים במצר גיברלטר, ולכן שואפים להיות באותו גובה. בגלל טמפרטורה גבוהה ואידוי (אידוי הוא מעבר מים לאוויר) במי הים התיכון, מים זורמים מהאטלנטי לתוך הים התיכון דרך מצר גיברלטר. זה יוצר זרימה חזקה ממערב למזרח.

מבחינה פיזיקלית, הסיבה היא עקרון האנרגיה המינימלית: המערכת בוחרת את המצב שבו האנרגיה הפוטנציאלית, כלומר 'אנרגיית הגובה' של המים, היא הנמוכה ביותר. נוזל נוטה למלא את המקומות הנמוכים האפשריים. כשמדובר בנוזל דל-צמיגות (צמיגות היא ההתנגדות לזרימה), כמו מים, ההגעה לשיווי משקל מהירה. אם הנוזל דביק וצמיג, למשל דבש קר, זמן ההגעה לשיווי משקל יהיה ארוך יותר.

עקרון זה משמש גם בעקרון הפעולה של כלי העבודה שטיכמוס, המשמש לפילוס.

מעיין פועם הוא מעיין קרסטי, מעיין שמקושר לסלעים עם חללים וסדקים. מי תהום מצטברים בחללים אלה עד שהם מגיעים לסף, ואז מתנקזים פתאום. כך זרימת המעיין היא קצבית, בדומה לפעימות לב. יש מעיינות שפועמים כל השנה, ויש שפועלים רק בעונות מסוימות.

בשיר "כלים שלובים" (מילים: אהוד מנור, לחן: יוני רכטר, ביצוע: גידי גוב) המונח מופיע כמטאפורה ליחסים. באוניברסיטת תל אביב קיימת תוכנית בשם "כלים שלובים" שמאגדת קורסים מתחומים שונים. הביטוי "חוק הדתיים השלובים" משמש כפרפרזה לתיאוריה על היכרות משותפת בין אנשים בחלק מהמגזר הדתי-לאומי בישראל.

כלים שלובים הם כלים שמחוברים. נוזל (דבר שזורם, כמו מים) יכול לעבור ביניהם.

חוק כלים שלובים אומר: פני הנוזל שווים בכל הכלים המחוברים. דוגמה גדולה היא פני הים. כמעט בכל האוקיינוסים המפלס דומה. לכן הפשרת הקרחונים מעלה את פני הים ברחבי העולם.

ים שאינו מחובר לאוקיינוס יכול להיות בגובה אחר. כך קורה בים המלח ובכנרת. צורת הכלים לא משנה את הגובה. חשוב אם הם מחוברים או לא.

ים תיכון ואוקיינוס האטלנטי מחוברים במצר גיברלטר. הים התיכון מחמם יותר ומאדה יותר מים. לכן מים זורמים מהאטלנטי לתוך הים התיכון. יש זרימה חזקה ממערב למזרח.

הנוזלים נעים למקומות הנמוכים. אם הנוזל עבה וקשה לזוז (זה נקרא צמיגות), הוא יגיע לשיווי משקל לאט יותר. דוגמה לצמיגות היא דבש קר.

מעיין פועם הוא מעיין שזורם בדופק. במערות יש חללים שממלאים במים. כשהם מלאים, הם מתרוקנים בבת אחת. לכן המעיין פורץ בגלים. יש מעיינות כאלה כל השנה ויש רק בעונות מסוימות.

יש שיר בשם "כלים שלובים" שמזכיר את הביטוי. באוניברסיטת תל אביב יש תוכנית שנקראת כך. גם הביטוי "חוק הדתיים השלובים" משמש כדי לומר שאנשים מסוימים מכירים מישהו משותף.