חוק לימוד חובה

חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, קובע שבישראל יש חינוך חובה. חינוך חובה פירושו שכל ילד חייב להיות במסגרת חינוכית, בין אם בגן או בבית ספר. החוק חל על ילדים שעם תחילת שנת הלימודים מלאו להם 3 עד 17 שנים. ההורים חייבים לרשום את ילדיהם ולדאוג להופעתם הסדירה ללימודים. בתי הספר לא רשאים להוציא תלמידים מהמערכת בלי להציע להם מסגרת חלופית עד גיל 18. ניתן לבקש פטור מסיבות רפואיות או לחינוך ביתי, כלומר לימוד בבית שנערך על ידי המשפחה או מורים פרטיים, תחת פיקוח.

החוק קובע שחינוך בגילאי גן (מגיל 3), יסודי, חטיבת ביניים ועד כיתה י"ב הוא חובה. ההורים אחראים לשלוח את ילדיהם למסגרות מוכרות. עד גיל 15 ישנן סנקציות כלפי הורים שאינם שולחים את ילדיהם ללמוד, כמו קנסות או מאסר. המדינה מחויבת לספק חינוך חינם עד תום כיתה י"ב.

החוק נחקק בספטמבר 1949, בהקמת המדינה. בתחילה חובה הייתה בכיתות א'-ח'. ב-1968 הורחבה התקופה בעקבות הקמת חטיבות הביניים. בהמשך הורחבה החובה עד כיתה י' ובהמשך עד כיתה י"ב, בהחלטת הכנסת ביולי 2007. ב-1988 חוק החינוך המיוחד קבע שחינוך מיוחד (חינוך מותאם לתלמידים עם צרכים מיוחדים) יהיה חינם עד גיל 21.

בשנות ה־2000 עלו טענות לגבי יישום החוק במזרח ירושלים. ב-2011 קבע בג"ץ שאין מספיק כיתות רשמיות במזרח העיר, ודרש התארגנות לתקופת קליטה עד 2016. גם הצעות חקיקה בשנים האחרונות, כמו 'חוק אחריות המדינה לחינוך הציבורי' (2010), לא התקבלו כי עוררו מחלוקות על מימון ותכניות לימוד.

התומכים רואים בו כלי לשוויון הזדמנויות. החוק נועד להבטיח שכל הילדים יקבלו השכלה בסיסית ולצמצם אנאלפביתיות. המתנגדים טוענים כי החוק כופה את בית הספר על משפחות ועשוי לשמש לשליטה על החינוך, במיוחד בתקופות הראשונות לקליטת עולים.

בתקופת הזרמים בחינוך היו נבחרים זרמים אידאולוגיים. ב-1953 חוק החינוך הממלכתי בנה מערכת ממלכתית, אך גם המוסדות של החינוך העצמאי מוכרים כחלק מחובות הלימוד.

המדינה השתמשה בחוק כדי להתמודד מול הורים שבחרו למסגרות שאינן המיועדות להם. במקרים של רשתות חינוך חדשות ניתנו לעיתים התרעות והוריו של חלק ההורים זומנו לחקירה.

חוק לימוד חובה נותן סמכות לפקח על חינוך ביתי. חינוך ביתי הוא למידה בבית, שנעשית על ידי המשפחה או מורים פרטיים. החוק מחייב פיקוח כדי לוודא שהתלמידים מקבלים חינוך הולם.

בתיקון משנת 1984 נקבע שחינוך החינם יחל מגיל 3, ותהליך היישום יתמשך כמה שנים. היישום נדחה פעמים רבות מסיבות תקציב ותשתית. בהדרגה הוצאו צוויים שמציינים יישובים שבהם החובה חלה. החל משנת 2015 הונהג חינוך חובה חינם מגיל 3 בכל הארץ, כחלק מיישום מסקנות הוועדה הציבורית. טענות על התאמת גנים ותקן הגננות הובילו למאבקים של ארגוני גננות.

חוק לימוד חובה מ-1949 קובע שילדים בישראל חייבים ללמוד. זה מתחיל בגיל 3 ומסתיים בדרך כלל בגיל 17. ההורים צריכים לרשום את הילדים לגן או לבית ספר. הלימודים חינם עד כיתה י"ב.

כל הילדים בגיל גן, בית ספר יסודי וחטיבה חייבים להיות במסגרת חינוך. אם ההורים לא שולחים את ילדיהם, החוק יכול להעניש את ההורים. יש גם אפשרות לחינוך ביתי. חינוך ביתי הוא לימוד בבית על ידי ההורים או מורים פרטיים. יש פיקוח כדי לוודא שהילדים לומדים.

החוק קיים מאז 1949. בהתחלה החובה הייתה לכיתות א'-ח'. בהמשך האריכו את התקופה עד כיתה י"ב. בשנת 1988 נוספה אפשרות לחינוך מיוחד חינם עד גיל 21. בעיות במזרח ירושלים הובילו לתביעה בבית המשפט, וב-2011 נקבע שיש למחסור בכיתות.

המטרה היא לתת לכל הילדים הזדמנות שווה ללמוד. החוק גם מנסה להוריד אנאלפביתיות.

בשנת 1984 הוחלט להתחיל להחיל את החוק מגיל 3. בגלל בעיות של כסף ותשתיות, היישום התעכב. החל מ-2015 החינוך חינם מגיל 3 בכל הארץ.

המון ילדים הולכים לגן ולבית ספר לפי החוק. ההורים והרשויות צריכים לדאוג שיהיה מקום לימוד מתאים.