חוקי טאונסנד (Townshend Acts) הם סדרת מכסים (מיסים על סחורות מיובאות) שהטיל הפרלמנט הבריטי בהובלת שר האוצר צ'ארלס טאונסנד ב-1766 על תושבי שלוש עשרה המושבות באמריקה. טאונסנד חשב שהתושבים במושבות משלמים פחות ממה שאזרח בבריטניה משלם. כשהתמנה לשר האוצר, הוא הוריד מיסים על אצולה כפרית (gentry, בעלי קרקעות ומשפיעים מקומיים) והחליט לממן את הוצאות השלטון במושבות בעזרת מכסים על מוצרים מיובאים.
המכסים כללו מס על זכוכית, עופרת, צבעים, נייר ותה. מטרת המכסים הייתה להעלות את הכנסות הכתר כדי לכסות עלויות ההגנה ועל משכורות הפקידים המלכותיים (פקידים שמונו על ידי בריטניה ושכרם שולם עד אז על ידי המתיישבים). יחד עם המכסים הוקם מנגנון אכיפה חזק יותר כדי לצמצם סחר בלתי חוקי של המושבות.
תושבי המושבות זעמו. בית המחוקקים של מסצ'וסטס פרסם מסמך שגובש על ידי סמואל אדאמס, שקבע שרק נציגים אמריקניים רשאים לגבות מיסים מהם. המחאה הובילה לחרמות וסדרת התפרעויות נגד פקידי המכס וגובי המיסים. בינואר 1770 התפתחה אלימות בניו יורק באירוע שנקרא "קרב הגבעה המוזהבת". ב-5 במרץ 1770 נורו חמישה אמריקנים באירוע שנודע כ"טבח בוסטון".
במרץ 1770 בוטלו רוב המכסים, אך המיסוי על התה נשאר. הממשל שמר על מס התה כדי להדגיש את הזכות הבריטית להטיל מיסים, בדומה ל"החוק ההצהרתי" שאושר קודם לכן. בהסתכלות לאחור, חוקי טאונסנד נחשבים לטעות שאיבדה הכנסות והחריפה את העוינות כלפי בריטניה. נטען שמכסים אלו הובילו בסופו של דבר לאובדן חיי אדם במאבק על העצמאות.
חוקי טאונסנד הם חוקים בריטיים משנת 1766. הם הטילו מכסים (מיסים על יבוא) על המושבות האמריקניות. צ'ארלס טאונסנד היה שר האוצר שהציע את המדיניות הזו.
המסים היו על זכוכית, עופרת, צבעים, נייר ותה. המטרה הייתה לשלם עבור הגנה במושבות ולתת משכורת לפקידים של בריטניה. כדי לאכוף את החוקים, הבריטים חיזקו את הפיקוח על הסחר.
האופים והמושבות כעסו. מסצ'וסטס הציע שכל מס צריך לבוא מהנציגים שלהם. החלו הפגנות וחרמות. בינואר 1770 היתה תגרה בניו יורק שנקראה "קרב הגבעה המוזהבת". ב-5 במרץ 1770 אירע אירוע קשה בבוסטון, שנקרא "טבח בוסטון". חמישה אמריקנים נהרגו.
במרץ 1770 ביטלו את רוב המסים. מס התה נשאר כדי להזכיר שממלכת בריטניה יכולה להטיל מיסים. החוק הזה חיזק את המתח בין הבריטים לאמריקנים.
תגובות גולשים