חורפיש

חורפיש (בערבית: ח'ורפיש, נהגה חֻרְפֵישׁ) היא מועצה מקומית ערבית-דרוזית במחוז הצפון בישראל. הכפר שוכן בהרי הגליל העליון ליד הר מירון ונחשב לכפר הדרוזי הצפוני ביותר בגליל. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1967.

השם נובע משבט אל-חרפוש שחי באזור במאה ה־5 לספירה. גם צמחים מקומיים נקשרו לשם, כמו גדילן וברקן סורי.

חורפיש שוכן בגובה 650, 814 מטר, בערך 670 מטר בממוצע מעל פני הים. בגלל הגובה הוא אחד היישובים הקרים בגליל. בחורף מזג האוויר קר וגשום ולעיתים יורד שלג. בקיץ שורר מזג אוויר נוח ולחות נמוכה יחסית. ממוצעי הטמפרטורה הם כ־26 מעלות ביום בקיץ ועד כ־15 בלילה; בחורף כ־8 מעלות ביום וכ־3 בלילה. מהכפר רואים את הכרמל, החרמון, לבנון והים התיכון.

(אין פרטים ספציפיים בטקסט המקורי על אתרים מיודעים.)

ביקור החוקר הצרפתי ויקטור גרן ב־1870 תיאר בכפר כ־300 דרוזים ו־50 נוצרים, בית תפילה קטן, בורות מים וגידולים כמו זיתים וגפנים. בסקר 1945 נרשמו כ־830 תושבים. בדצמבר 1949 תוכננה תוכנית גירוש של תושבים באזור, אך היא לא יצאה לפועל בעקבות התנגדות בכירים בממשל.

כ־96% מתושבי חורפיש הם דרוזים (קבוצה דתית-אתנית במזרח התיכון). יש גם כ־3.3% נוצרים ומעט מוסלמים.

ב־5 ביוני 2024, במהלך לחימה באזור, פגעו בחורפיש שני כטב"מי (כלי טיס קטנים חמושים) שיוחסו לחזבאללה; 12 תושבים נפצעו וחייל אחד נהרג.

חורפיש (חֻרְפֵישׁ) הוא כפר בצפון ישראל בהרי הגליל. הכפר על הר מירון. הוא הוכר כמועצה מקומית ב־1967.

השם הגיע משם שבט קדום שנקרא אל־חרפוש. גם צמח מקומי נקרא כך.

חורפיש גבוה, כ־670 מטר מעל הים. שם קר יותר מהעמק. בחורף ייתכן שלג. בקיץ נעים.

ב־1870 חוקר בשם ויקטור גרן כתב שיש בכפר כמה מאות אנשים, בית תפילה ובורות מים. בסקר של 1945 נרשמו כ־830 תושבים. בשנת 1949 הייתה מחשבה להעביר אנשים מהכפר, אבל זה לא קרה.

מרבית התושבים הם דרוזים (קבוצה דתית). יש גם כמה נוצרים ומעט מוסלמים.

ב־2024 קרה אירוע קשה שבו נפגעו אנשים מהכפר בעקבות ירי מכלי טיס. כמה אנשים נפצעו וחייל אחד נהרג.