חוש

בפיזיולוגיה החושים הם היכולות של יצורים לחוש דברים מהסביבה ומהגוף. תאי חישה הם תאים הממירים גירוי לאות חשמלי-כימי שהמוח יכול לעבד. לפי הגדרה זו, לחוש יש רגישות ספציפית לגירוי מסוים ולעיתים סף אנרגיה מינימלי שהוא מזהה.

העדות הקדומה ביותר לחושים היא מאובן של Saccorhytus coronarious, שחי לפני כ־540 מיליון שנה בתחילת הקמבריון. לנראות היו חורים זעירים בגוף שאולי שימשו כאיברי חישה. בתקופת הקמבריון גם הופיעו איברי תנועה ראשונים, והם האיצו את התפתחות הראייה הראשונית. הראייה בהתחלה הייתה רק כמה תאים רגישים לאור (פוטורצפטורים), שאיפשרו הבחנה בין חושך לאור.

אריסטו תיאר חמישה חושים קלאסיים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. לפי ההגדרה המדעית יש הרבה יותר מחמישה חושים; חוקרים מדברים על 9, 21 חושים שונים. האוזן הפנימית כוללת את האיבר הווסטיבולרי (האיבר לשיווי משקל), שמספר למוח על תנועת הראש. ריח וטעם הם חושים כימיים; הם מבוססים על כימורצפטורים, קולטנים שרגישים לחומרים. מישוש, מצב (פרופריוצפציה, תחושת מיקום ופעילות השרירים) ושמיעה הם חושים מכניים; הם מגיבים לשינויים מכניים כמו מגע, לחץ או תנועה. בשמיעה גלי קול גורמים לתנודות שמפעילות שעריות באוזן הפנימית. צלילים נמוכים מאוד נתפסים פעמים רבות על ידי כל הגוף, ולא רק על ידי האוזן.

חוש הראייה מתבצע באמצעות המרה של אור בפוטורצפטורים ברשתית, על ידי חלבון רגיש לאור. יש חושים גבוליים וקשה להסכים עליהם; למשל רעב נחשב בעיני רבים לחוש כימי, כי כימורצפטורים בהיפותלמוס בודקים רמות גלוקוז ומשפיעים על תחושת הרעב. חלק מהיכולות הן פוסט־חושיות, שילוב ועיבוד של מספר חושים יחד, כמו שמירה על יציבות שמבוססת על ראייה, פרופריוצפציה ושיווי משקל.

אשליה היא עיוות בתפיסה החושית. כל החושים ניתנים להטעייה; אשליות אופטיות ידועות במיוחד. חלק מהאשליות סובייקטיביות, אנשים חווים אותן אחרת.

יש ליקויים שגורמים לאבדן חוש, כמו עיוורון, חירשות ותתרנות (אובדן ריח). יש גם פגיעות חלקיות שאפשר לעיתים לתקן. הפרעה לעיבוד התחושתי מייצרת קושי בוויסות תגובות לגירויים; אנשים עם ההפרעה עשויים להיות רגישים יתר למגע או לריחות, או לחוות בחילה מריחות חזקים. ההפרעה פוגעת בתפקוד ביום־יום ובפעילויות שונות.

יצורים רבים מפתחים יכולות קליטה נוספות, ונחשבות כחושים נוספים מעבר לאלה שבני אדם מכירים.

בפיזיולוגיה חושים הם דרכים שבהן הגוף קולט מידע על הסביבה והגוף. תא חישה הוא תא שמגלה גירוי ומעביר אות למוח.

מאובן של Saccorhytus שקדם ל־540 מיליון שנים מראה סימנים לאיברים חישתיים. בתקופת הקמבריון נוצרו גם תאי תנועה וראשית הראייה. פוטורצפטורים הם תאים רגישים לאור.

אריסטו דיבר על חמישה חושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. יש גם חושים נוספים. האוזן הפנימית כוללת את איבר השיווי משקל, שמספר לגוף על תנועת הראש. ריח וטעם הם חושים כימיים; כימורצפטורים הם התאים שחשופים לחומרים. מישוש ושמע הם חושים מכניים; הם מגיבים למגע ולגלי קול. חוש הראייה עובד כשאור מומר בפוטורצפטורים ברשתית.

חלק מהתחושות הן שילוב של כמה חושים יחד. אשליה היא טעייה בתפיסה החושית.

יש אנשים עם לקויות כמו עיוורון וחירשות. תתרנות היא פגיעה בחוש הריח. יש גם הפרעות עיבוד שמקשות על התגובה לגירויים, כמו רגישות למגע או לריחות.

חי וצומח יכולים לפתח חושים נוספים שמאפשרים להם להרגיש דברים שונים.