חותם

חותם (או חותמת) הוא סימן רשמי או סמל שמוטבע, מודפס, מובלט או מצורף למסמך או לחפץ. המטרה של החותם היא לאשר את מקוריות המסמך, או לשמש תחליף או תוספת לחתימה.

לעיתים משתמשים בחומר נוזלי כמו דיו או שעווה מותכת. יש גם "חותם יבש", חותם שמטביע סימן על ידי לחיצה בלבד, בלי חומר בין החותם לנייר. המילה חותם מתארת גם את הסמל שמוטבע וגם את הכלי או הטבעת שמשתמשים בהם להטבעה.

החלק שמטביע את הצורה בדרך כלל מגולף בחומר קשה. כשהחותם נלחץ על חומר רך הוא משאיר סימן ברור.


חותמות שעווה שימשו בעבר כדי לוודא שמכתב או חבילה לא נפתחו וששולח המכתב הוא אכן בעל החותמת. נהגו לטפטף שעווה מותכת על קשר בחוט, על קצוות מקופלים או על פינה מקופלת של הדף, ואז להטביע בעזרת טבעת או חותם מברזל. חותם כזה נשבר אם מנסים להסירו, ולכן לא ניתן להשתמש בו שוב בלי שבר.

בתרבויות רבות החותמות שימשו כראיה למקוריות המסמך. ממשלות השתמשו בהן למשל לשליחת מכתבים רשמיים. היום משתמשים בחותמות לתת תוקף לאמנות ולחוזים, ולביצוע אישורים נוטריוניים הקשורים לשבועה ולאישור מקור של עותקים. בשוק הפרטי השימוש נשאר בעיקר כאמנות ומלאכה, למשל ליצירת הזמנות לאירועים ולחותמות אישיות בעבודת יד, בדרך כלל משעווה.

חותם או חותמת הוא סימן שמטביעים על מסמך. זה מראה שהמסמך אמיתי ומגיע מאדם מסוים.

לעיתים טפטפו שעווה חמה על דף או על חוט. לאחר מכן מטביעים בו טבעת או חותם. חותם כזה נשבר אם מנסים להסירו, לכן לא ניתן להשתמש בו שוב.


בזמננו חותמות שעווה שימשו כדי לוודא שמכתב לא נפתח בדרך. ממשלות השתמשו בהן למשל במכתבים רשמיים. היום משתמשים בחותמות גם לאישורים רשמיים כמו חוזים, וגם כאמנות. אנשים עושים חותמות ידניות כדי לקשט הזמנות, למשל להזמנות חתונה.

חותם יבש, חותם שמטביע בלי שעווה.

אישורים נוטריוניים, אישור רשמי.