חטיפת חיילי צה"ל בהר דב

ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו בהר דב שלושה חיילי צה"ל: בנימין (בני) אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד. החטיפה בוצעה על ידי חזבאללה והחיילים לא שבו לחייהם. גופותיהם הוחזרו רק ב-29 בינואר 2004 במסגרת עסקת חילופי שבויים.

החטיפה הייתה המעשה הראשון הגדול של חזבאללה לאחר נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. בשטח היה בלגן פיקודי חלקי; האחראיות על הר דב התחלקה בין אוגדות שונות. בתקופה שלפני החטיפה צה"ל הוביל העברת כלי רכב משוריינים לאזורים אחרים, ולכן הסיורים ברמת הגבול נעשו לעתים ברכבים לא משוריינים. במקביל התעוררו אירועים פנימיים באוקטובר 2000, שבאו לידי ביטוי במתיחות ברחבי הארץ.

בצהריי 7 באוקטובר הותקף רכב סיור לא ממוגן שפעל ליד שער שבעא. ברכב היו חיילים מחיל ההנדסה הקרבית (היחידה שעוסקת במבנים ופיצוצים בקרב) ונהג. חזבאללה הפעיל מטען חבלה ומשך את החיילים אל תוך שטח לבנון. לפי הדיווחים, הפעולה כללה גם הסחת דעת בעזרת התפרעויות ובמטחי ירי, והחוטפים נסעו חזרה ללבנון במהירות.
צה"ל ניסה לעכב את החוטפים בירי של טנקים ומרגמות, שלח כוחות רגליים וסריקות בסיוע מסוקים, וגם תקף מטרות אוויריות. מסוקי הקרב הגיעו לאזור כ-45 דקות לאחר האירוע. חזבאללה סירב למסור מידע על מצב החיילים במשך זמן רב.

בהמשך נחשף כי חיילי יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון, הגדוד ההודי) צילמו את אירוע החטיפה. האו"ם הודה שהסרט קיים, אך בתחילה לא העבירו את החומר המלא לישראל. לבסוף הוצגו חלקים מצונזרים מן הסרט, ונמסרו פריטים שנמצאו באתר החטיפה. משפחות החטופים הודיעו שיתבעו את האו"ם בגין חלקו בטיפול בחומר.

ב-29 באוקטובר 2001 הודיע צה"ל רשמית, על סמך המידע שברשותו, שהחיילים אינם בין החיים. מספר ימים אחר כך, משפחותיהם קיבלו היתר לשבת שבעה, מכיוון שמקום קבורתם לא היה ידוע.

ב-29 בינואר 2004 הוחזרו גופותיהם של שלושת החיילים במסגרת עסקת חילופים. בעסקה נכללו גם גופת אלחנן טננבוים, ושחרור מאות עצורים מטעם ישראל, לצד שחרור אסירים נוספים והעברות לגרמניה. הקברים התקיימו בכל עיר מולדתם.

בספטמבר 2006 שידרה רשת לבנונית סרט תיעודי בשם "העסקה הגדולה". בסרט נראו קטעי וידאו של פיצוץ המטען, פריצת הגבול והעברת החיילים ללבנון.

ראש הממשלה מינה ועדת חקירה בראשות האלוף (מיל') יוסי פלד. הוועדה מצאה כשלים חמורים בתפקוד הכוחות לפני, במהלך ואחרי החטיפה. בתחקיר המעמיק נקבע שהחיילים לא אחראים לחטיפה, והודחו מספר מפקדים בדרגות שונות. משפחות נפגעי הפרסום השקרי זכו גם בפיצוי על פרסום שהשמיץ את שמם.

בספטמבר 2009 פורסם סרטון מהעסקה. נוסף על כך, ב-24 בספטמבר 2024 נמסר שבריגת צה"ל נהרג מחבל בשם אבראהים קובייסי, שלפי צה"ל תכנן את החטיפה.

ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו בהר דב שלושה חיילים ישראלים. חזבאללה, קבוצה חמושה מלבנון, לקחה אותם. החיילים לא שבו לחיים. בגפם הוחזרו ב-29 בינואר 2004 בעסקת חילופים.

זאת הייתה הפעולה הגדולה הראשונה של חזבאללה אחרי שצה"ל יצא מלבנון. באזור היו אי־בהירויות בפיקוד.

רכב סיור לא חזק הותקף ליד שער שבעא. החיילים הוצאו ונלקחו ללבנון. צה"ל חיפש את החיילים והתקין פעולות תגובה.

חיילים של האו"ם (האו"ם = ארגון מדינות) צילמו את האירוע. בתחילה החומר לא הועבר במלואו לישראל. האו"ם הראה חלקים וצירף פריטים שנמצאו במקום.

ב-29 באוקטובר 2001 הודיעו הרשויות שהחיילים אינם בין החיים. המשפחות ערכו טקסי אבל בהתאם להנחיות.

ב-29 בינואר 2004 הוחזרו הגופות במסגרת עסקת חילופים. בעסקה הוחלפו אנשים בין הצדדים.

בספטמבר 2006 שודר סרט שבו נראו הקטעים מהחטיפה.

נבדקו הכשלים בצה"ל אחרי החטיפה. נמצאו טעויות ונדחו כמה מפקדים. משפחות שקיבלו פרסומים לא נכונים קיבלו פיצוי.

מאוחר יותר נמסר שחשוד שתכנן את החטיפה נהרג בשנת 2024.