חיה זיידנברג (1926, 1 בפברואר 1948) הוצאה להורג על ידי אנשי הלח"י בחשד לבגידה.
נולדה בתל אביב במשפחה בת חמישה ילדים. עבדה בדואר, שם למדה אנגלית וערבית. הכירה את דאוד יסמיני, צעיר ערבי-נוצרי ממשפחה מיפו, והם פתחו בקשר רומנטי.
האם ניסתה להפריד ביניהם. חיה עברה לחולון ועבדה בחנות ירקות, ולאחר מכן התקבלה לעבודה כאחות במרכז הרפואי אברבנאל.
דאוד יסמיני היה ממפקדי ארגון הנג'אדה, כוח לוחם ערבי במלחמת העצמאות. שירות הידיעות של ההגנה (הש"י) האזין לשיחות טלפון שבהן ניסו לשכנע חיה לבצע מעשה לטובת הערבים.
האזנות אלו ודליפה של המידע הגיעו לידיעת אנשי הלח"י.
ב-1 בפברואר 1948 לקחו אותה אנשי הלח"י מדירתה בחולון לפרדס בהדר רמתיים. שם נערך לה בית דין שדה. לפי הדיווחים היא הכחישה תחילה, ואז הודתה לאחר שמוצגת לה השיחה הטלפונית. נכתב כי הבטיחה להעביר פצצה, אך שלא התכוונה לממש זאת. כתבה הודאה בכתב ידה, ולאחר מכן הוצאה להורג.
המשפחה גילתה על ההוצאה להורג דרך כרוזי הלח"י. הם חיפשו את גופתה מספר שבועות. בתקשורת היישוב גינו את המעשה. הלח"י טען בכרוזים כי חיה עמדה לשים פצצה בתל אביב ושיחסי ההגנה כשלו באיתורה.
לפי גרסה משפחתית, הפניה אל דירת ההורים סיפרה על מיקום גופה, ואחיה מצא אותה בפרדס ב-12 בפברואר. הובאה לקבורה בבית העלמין נחלת יצחק ב-15 בפברואר.
הפרשה דעכה במהלך סערת מלחמת העצמאות. דאוד יסמיני עזב את הארץ. מאורעות אלה הוצגו מאוחר יותר ביצירות קולנוע וטלוויזיה: בסרט מ-1989 ובסדרה מ-2023, בה שונו השמות והדמויות.
חיה זיידנברג נולדה ב-1926 והוצאה להורג ב-1 בפברואר 1948.
היא גדלה בתל אביב והייתה בת למשפחה עם חמשה ילדים. עבדה בתחילה בדואר ובחנות ירקות. הכירה צעיר ערבי בשם דאוד יסמיני והיו להם יחסים.
הש"י, שירות האיסוף של ההגנה, האזין לשיחות טלפון. הם חשבו שדאוד מנסה לשכנע את חיה לעשות מעשה בשביל הערבים.
אנשי הלח"י, קבוצת אנשים שפעלו אז, לקחו את חיה ושפטו אותה במקום פתוח. לאחר מכן היא הוצאה להורג.
המשפחה למדה על כך דרך כרוזים. הם מצאו את גופתה מספר שבועות אחר כך. היא נקברה בבית העלמין נחלת יצחק ב-15 בפברואר.
הסיפור הופיע אחר כך בסרט ובסדרה בטלוויזיה, כשהשמות שונו.
תגובות גולשים