חיים בוגרשוב (25.9.1876, 8.6.1963) היה מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית "הרצליה" ומנהלה הראשון. הוא היה פעיל ציוני (ציוני, תומך בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל) וחבר הכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים.
נולד בעיירה צ'רניגובקה (כיום במחוז זפוריז'יה, אוקראינה) ולמד אצל אביו את לימודיו התורניים. סיים גימנסיה והוסמך כמורה. בגיל צעיר הקים בית ספר יהודי והיה מורה בגימנסיה עברית לבנות. בשנת 1901 החל לימודים באוניברסיטת ברן, וסיים דוקטורט בפילוסופיה ב-1906.
עוד לפני עלייתו לארץ היה פעיל בתנועה הציונית. ב-1903 ייצג את קרים בקונגרס הציוני ה-6 והשתתף במאבק נגד תוכנית אוגנדה, שדגלה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בלבד. ב-1904 שלחו אותו מנהיגי הציונות לבחון את המצב בארץ ולהשפיע על החלטות הקונגרס.
ב-1906 עלה לארץ והצטרף לגימנסיה העברית "הרצליה". גימנסיה, בית ספר תיכון בעל דגש עברי, הפכה תחתיו למוסד ציבורי. לימד שם גאוגרפיה ושילב בה תכנים יהודיים ולאומיים. בספטמבר 1910 נבחר למנהל הגימנסיה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש עם משפחתו מתל אביב והגיע לאלכסנדריה. שם ייסד בית ספר לילדי פליטים. לאחר המלחמה חזר לארץ, שימש משנה למנהל ב-1919 ובהמשך מונה שוב למנהל עד 1951. חינך דורות של תלמידים לערכים ציוניים.
כציוני השתתף בקונגרסים ה-6 עד ה-20 ושירת בתפקידי הנהגה בתנועת הציונים הכלליים. אחרי פרעות תרפ"א ב-1921, שהותירו רבים ללא מגורים, הקים את שכונת נורדיה בתל אביב כפתרון לבעיית הדיור. הוא גם פעל להקמת מושבה בשם תל צור.
בין השנים 1921, 1930 שימש בחבר מועצת עיריית תל אביב. ב-1945 נמנה עם מייסדי המועצה הכללית לתעופה העברית, גוף שאצר תיאום פעילויות התעופה ביישוב. בוגרשוב ראה בתעופה תחום של השכלה ואומץ, לא רק כוח גולמי.
כחבר הכנסת נכנס מהמקום השביעי ברשימת הציונים הכלליים והיה מבכירי החברים. בתפקידו כזקן חברי הכנסת פתח את הישיבה הראשונה ושימש יושב ראש הכנסת הזמני. ב-26 בינואר 1954 ניאות בכאב ובהתרגשות כשהתמלא גאווה במינויו של משה שרת, תלמידו, לראש הממשלה.
עיריית תל אביב קראה רחוב מרכזי על שמו - רחוב בוגרשוב. הוא שינה את שמו לעברית: בוגר. נפטר ב-1963 ונקבר בקריית שאול.
חיים בוגרשוב נולד ב-1876 ונפטר ב-1963. הוא היה מורה ומייסד של הגימנסיה העברית "הרצליה".
גימנסיה, בית ספר תיכון בעברית. בוגרשוב למד והפך למורה. ב-1906 סיים דוקטורט והגיע לארץ.
הוא היה ציוני. ציוני, אדם שרוצה בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. הוא השתתף בכנסים של הציונים ועמד נגד רעיונות שלא רצו את ארץ ישראל כמקום בית.
במלחמת העולם הראשונה גורשו הוא ומשפחתו. הם הגיעו לאלכסנדריה שבמצרים, והקים שם בית ספר לילדים שפונו. אחרי המלחמה חזר וניהל את הגימנסיה שנים רבות.
אחרי פרעות ב-1921 עזר לבנות שכונה בתל אביב שנקראה נורדיה. בין 1921 ל-1930 עבד במועצת העיר של תל אביב.
הוא עמד גם בצד של ענייני התעופה והאמין שידע ואומץ חשובים שיעזרו לטוס.
היה נשוי פעמיים והיו לו ארבעה ילדים. אחת מבנותיו הייתה ציירת, ובניו היו מדען ורופא ילדים.
תגובות גולשים