חיל תותחנים

חיל התותחנים הוא אחד מחילות היבשה. תפקידו לסייע לכוחות בשטח באמצעות ירי ארטילרי. ארטילריה היא ירי מרחוק מתותחים וממשגרי רקטות. התותחים יכולים להיות ניידים או נייחים. המטרה היא לשתק או לנטרל את כוחות האויב.

בימי קדם ובימי הביניים היו יחידות מיוחדות תחת חיל ההנדסה. הן פעלו נגד מבצרים עם כלים כמו בליסטרה וקטפולטה. קטפולטה היא מכשיר להשלכת אבנים רחוק.

במאה ה-15 וה-16 התותחים הפכו אמינים ובטוחים יותר. אז הוקמו תותחני שדה, חיילים שניהלו את הטעינה והירי בשדה הקרב. מאז כוחו של החיל רק גדל. בתקופות מצור השתמשו בתותחים כדי לפרק חומות ולהחליש את ההגנה. לדוגמה, נפוליאון לא הצליח לכבוש את עכו לאחר שתותחי המצור שלו הושפעו על ידי פעולה ימית של אדמירל סידני סמית'. במלחמת העולם הראשונה עזרו התותחנים לרכך שטח ולספק "מסך אש", חיפוי ירי שנע לפני החיילים. כוח האש העצום תרם ליצירת מלחמת חפירות ארוכה. במלחמת העולם השנייה נוספו גם מערכות רקטיות. במאה ה-20 החיל הפעיל גם מרגמות כבדות והארטילריה הרקטית לצד תותחים והוביצרים. הוביצר הוא תותח קצר שירה בזווית גבוהה.

חיל תותחנים הוא חלק מהצבא. הוא יורה מרחוק בתותחים. תותח הוא כלי גדול היורה קליע. לפעמים משתמשים גם ברקטות. רקטה היא פגז שעף למטרה רחוקה.

בימי קדם היו יחידות קטנות תחת חיל ההנדסה. הן השתמשו בבליסטרה וקטפולטה. אלה מכשירים שהשליכו אבנים.

במאה ה-15 וה-16 התותחים נעשו טובים יותר. אז החלו להשתמש בהם בשדה הקרב. לדוגמה, נפוליאון לא כבש את עכו כי היו בעיות עם התותחים שלו. במלחמת העולם הראשונה התותחנים עזרו לחיילים עם "מסך אש", כיסוי ירי לפני התקדמות. במלחמת העולם השנייה התחילו להשתמש גם ברקטות ובמרגמות כבדות.