חירות דרמטית היא מונח שנוגע בעיקר לאמנויות נרטיביות כמו תיאטרון, סיפורת ותסריטאות. המשמעות היא שחופש לחרוג מהמציאות וההיגיון המוכרים, וליצור בתוך היצירה מציאות פנימית שמתנהגת לפי חוקים משלה.
האפשרות הזו מתקיימת בזכות מוסכמת ההשעיית הספק, הקוראים או הצופים מקבלים זמנית את כללי העולם הבדיוני. בתנאי שחוקים אלה יהיו עקביים, שהיוצרים ייצרו תחושה של מציאות פנימית, ושהקהל יזכה בתמורה ראויה, בדרך כלל בחוויה רגשית.
יש גם חירות לשונית שנקראת "חירות המשורר" (licentia poetica). זו רשות לסטות מכללי הדקדוק או הסגנון כדי להגיע לאפקט מוזיקלי או לשוני. לדוגמה, בשורה של חיים חפר נאמר: "אני חולם וער בך בו בזמן", צירוף שאינו תקני לשונית אבל יוצר אפקט. דוגמה אחרת היא ספרו של ז'ורז' פרק, La Disparition (1969), שבו נשמטת האות e בעקביות. פרק היה חבר בתנועת האוליפו (Oulipo), שהשתמשה במשחקי שפה, ושמה גם איטלו קאלווינו.
קטגוריה: תורת הספרות
חירות דרמטית היא אפשרות לכותב ליצור עולם בדוי בתוך סיפור. העולם הפנימי הזה נצמד לחוקים משלו.
הקוראים או הצופים מסכימים להאמין בעולם הבדיוני. זה נקרא השעיית הספק. כדי שזה יעבוד, הכתיבה חייבת להיות עקבית ולתת לקהל חוויה רגשית.
יש גם "חירות המשורר". זו רשות לשבור כללי דקדוק כדי להשיג קצב או יופי של שיר. למשל, חיים חפר כתב: "אני חולם וער בך בו בזמן". עוד דוגמה מיוחדת היא ספר של ז'ורז' פרק שבו האות e הוסרה מהטקסט כולו. פרק היה חלק מקבוצת אוליפו שעשתה משחקי שפה.
קטגוריה: תורת הספרות
