חלופות לניסויים בבעלי חיים

חלופות לניסויים בבעלי חיים הן שיטות מחקר שמאפשרות להסיק מסקנות מדעיות בלי עריכת ניסויים על בעלי חיים.

התחום בין-תחומי ומשלב ביואינפורמטיקה, מודלים ומחשוב, מחקר קליני, ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה, סימולציות, רובוטיקה ומכשירי דימות.

חלופת הצמצום שואפת להקטין את מספר בעלי החיים בניסוי. לפני ניסוי רחב מקיימים לעיתים ניסוי פיילוט קטן לבדיקת סבירות ההצלחה. שיטות כמו וריאציות של פרוטוקול ABA הורידו בעבר את גודל המדגם אפילו לשישה עכברים. יש להשתמש בתוצאות המחקר המקדים כדי לחשב את מספר בעלי החיים המינימלי הנדרש בניסוי הגדול.

חלופת העידון עוסקת בהקטנת הסבל והכאב של החיה. זה כולל שיפור תנאי האחזקה, שימוש בהרדמה, הרגעה, אלחוש ושיכוך כאבים, טיפול וטרינרי, העשרה סביבתית ואכסון חברתי במקום בידוד כשאפשר. מכיוון שהמידע על הערכת סבל של חיות מצומצם, יש המלצה להניח שקורה דומה לזו בבני אדם עלולה להתרחש בחולייתנים אחרים. חשוב לערוך השוואות כדי לדעת אילו שיטות גורמות פחות סבל.

חלופת ההחלפה כוללת כל ניסוי שאינו משתמש בבעל חיים שלם. בין שיטות ההחלפה יש מחקר קליני בבני אדם, שיטות אין ויטרו ושיטות מבוססות מחשב (אין סיליקו).

מחקר קליני הוא תצפיות ובדיקות בבני אדם. ניסויים קליניים הם שלב חיוני לאישור תרופות. קל יותר לגייס חולים למחלת חסר מרפא מאשר משתתפים בריאים.

ניסויים בבני אדם מגיעים אחרי ניסויים בחיות. ניסויים בחיות, בעיקר ביונקים, משמשים לסינון ראשוני ולצמצום סיכון למתנדבים.

אין ויטרו (מחוץ לגוף) כוללות עבודה עם חלבונים, תאים ושורות תאים במבחנה. שורות תאים הן תאים סרטניים שגדלים בלי הפסקה ומספקים מקור זמין לתאים. תרביות רקמה מועילות לבחינת מנגנונים ביוכימיים ולבדיקות רעילות, אבל הן לא מחליפות את הגוף השלם מכיוון שקשה לחזות השפעות בין-איבריות.

מקורות רקמות: שיליות, ביופסיות, רקמות שנותרו מניתוחים, תורמים, ואף רקמות מגופות או תאים סרטניים. שיטות אין ויטרו חוסכות משאבים ומפחיתות את הצורך בניסויים בבעלי חיים כאשר אפשר.

אין סיליקו (במחשב) משתמשות במודלים ממוחשבים כדי לחזות אינטראקציות מולקולריות, להתריע על סיכונים ולהפחית ניסויים מיותרים. שיטה בולטת היא QSAR (יחסי מבנה-פעילות מדידים), שחוזה רעילות לפי מבנה המולקולה. מודלים אלה בדקו עשרות מאות חומרים והראו התאמות טובות לתוצאות מהעולם החי. קבוצת מחקר שהכניסה מערכת אינטרנטית לזיהוי תופעות לוואי הציעה בדיקות חינמיות לאקדמיה, והממצאים קיבלו הכרה בין-לאומית, כולל הסתכלות חיובית מ-OECD וסוכנויות סביבתיות.

שיטות ביואינפורמטיות מדמות תגובות ביוכימיות ומסבירות כיצד מבנה מולקולות משפיע על פעילותן. דוגמה מוצלחת היא פיתוח מעכבי פרוטאזות לטיפול באיידס, שנולדו בחלקן מהדמיות מחשביות של האנזים.

אפידמיולוגיה היא חקר תופעות רפואיות ברמת האוכלוסייה. מדובר במחקר תצפיתי, שמגלה קשרים סטטיסטיים בין חשיפות (למשל זיהום) ומחלות. קשר סטטיסטי חוסך ניסויים מיותרים לעתים, אך אינו מוכיח סיבה ומסובב. פתולוגיה היא ענף תצפיתי נוסף שבוחן קשרים בין תחלואה לגורמים סביבתיים ופיזיולוגיים.

חלופות לניסויים בבעלי חיים הן דרכים ללמוד על תרופות ותהליכים בלי לעשות ניסויים על חיות.

צמצום אומר להשתמש בפחות חיות. לפני ניסוי גדול עושים לעתים ניסוי קטן כדי לבדוק אם זה יעבוד.

עידון פירושו להקטין כאב וסבל. זה כולל הרדמה, טיפול וטרינרי, לכלוב נוח והוספת צעצועים או חברים.

החלפה היא לא להשתמש בחיה שלמה. יש כמה דרכים להחלפה:

מחקר קליני נעשה בבני אדם מתנדבים. זה חשוב לאישור תרופות.

אין ויטרו, מחוץ לגוף; עושים ניסויים על תאים במבחנה. תאים יכולים להגיע משיליה, ביופסיות או שורות תאים שממשיכות לגדול.

אין סיליקו, במחשב; מחשבים מדמים איך תרופות יתקשרו לחלבונים בגוף. שיטה בשם QSAR משווה מבנה מולקולות לפעילותן.

שיטות אלה חוסכות חיות ומצליחות לנפות חומרים מסוכנים לפני ניסויים גדולים. אפידמיולוגיה חוקר מחלות בקרב אנשים כדי למצוא קשרים בין חשיפות ומחלות.