חמלניצקי (עיר)

חמלניצקי (אוקראינית: Хмельницький; בפולנית: Płoskirów) היא עיר במערב אוקראינה ומרכז מחוז חמלניצקי. אוכלוסייתה כ-267,891 תושבים נכון ל-2024. העיר יושבת במקום שבו נהר הפלוסקה נשפך אל הבוג הדרומי, והיא נמצאת כ-376 ק"מ דרומית‑מערבית לקייב. עוברים דרכה קווי רכבת לכיוון ערים מרכזיות כמו לבוב וצ'רנוביץ'.

העיר מוכרת החל משנת 1431. שמה ההיסטורי בפולנית היה Płoskirów. ב-1648 נכבשה על ידי הקוזאקים של בוגדן חמלניצקי (מנהיג אוקראיני) בפיקוד מקסים קריבונוס ודמיטרי נצ'אי. בתקופה זו אירעו פרעות, התקפות אלימות על הקהילה היהודית, שבהן רבים נהרגו.

בחלוקת פולין ב-1795 צורפה העיר לאימפריה הרוסית. במסמכים רוסיים נקראה פרוסקורוב (Проску́ров), ושם זה נשאר עד 1954. בתקופת מלחמת האזרחים העיר השתנתה פעמים רבות בידי כוחות שונים: לאומנים אוקראינים, פולנים ולבסוף הסובייטים. ב-1919 אירעו בה פרעות נוספות. בנובמבר 1920 נכבשה העיר על ידי הצבא האדום. ב-8 ביולי 1941 נכנסו לעיר חיילים גרמניים במהלך פלישת הנאצים.

בשנת 1954 שונה שמה לחמלניצקי על שם בוגדן חמלניצקי, לציון 300 שנה לאיחוד אוקראינה עם רוסיה, ומרכז המחוז הועבר מעיר אחרת.

בתחילת המאה ה-20 היתה בחמלניצקי קהילה יהודית גדולה. ב-1907 חיו בה כ-15,000 יהודים, וב-1917 הם היו כשיעור של כחצי מתושבי העיר.

בפברואר 1919 הורה מפקד הקוזאקים סמסנקו לשמור על העיר בידיו. בעקבות זאת יצאו הקוזאקים למסע אלים נגד יהודי העיר. בתוך כשלוש שעות נהרגו בערך 1,800 יהודים, כולל נשים וילדים. חלק מהנשים והנערות נפגעו לפני שנרצחו. למרות ההשפעות הקשות הקהילה הצליחה להשתקם במהירות, ותחת השלטון הסובייטי נשארה הקהילה הגדולה בעיר.

לאחר כניסת הגרמנים בקיץ 1941, פעלו גם שוטרים מקומיים שלקחו חלק ברציחות והרגו כ-800 יהודים. באוגוסט 1941 רוכזו בין 10,000 ל‑12,000 יהודים בגטאות, אזורים שבהם הנאצים ריכזו ואסרו על תנועה חופשית. בנוסף הוקם במחנה עבודה כ-2,000 יהודים מהסביבה. באוקטובר 1941 נרצחו בין 5,300 ל‑8,000 יהודים מהגטו הגדול, ועוד כ-2,500 מיישובים סמוכים. ב-30 בנובמבר 1942 נרצחו כ-7,000 יהודים שנשארו בעיר, יחד עם כ-600 מיהודי מקולאייב. סך ההרוגים היהודים בעיר מוערך בין 14,000 ל‑16,000.

בין מתושבי העיר זוכתה אלכסנדרה מלניק בתואר חסידת אומות העולם, וביתה קיבלו אישור לעלות לישראל. בסוף המאה ה‑20 החלה תחיית חיים יהודיים בעיר: פרץ חרך, נציג חסידות קרלין, החזיר את בית הכנסת והקים קהילה דתית. הוא עזב ב-2000. כיום הרב העירוני הוא שליח חב"ד הרב יוסף טייטלבוים.

בשנים האחרונות נבנו בעיר מקוואות טהרה (בריכות טבילה יהודיות), ובסוף 2022 נחנך מקווה נשים גדול בשימוש המשפחות והתיירים. פועלים גם גן ילדים יהודי, בתי ספר תורניים, מרכזי לימוד לגברים ולנשים, אירועים ופעילויות קהילתיות. בזמן המלחמה הקהילה הוסיפה שירותים הומניטריים וחברתיים לנזקקים.

חמלניצקי היא עיר במערב אוקראינה. יש בה כ-267,891 תושבים ב-2024. העיר עומדת על מפגש הנהר פלוסקה עם הבוג הדרומי. היא כ-376 ק"מ מדרום‑מערב לקייב. יש בה מסילות רכבת שמחברות לעיר אחרות.

העיר קיימת מאז 1431. שמה הישן בפולנית היה Płoskirów. ב-1648 כבש את העיר הצבא של בוגדן חמלניצקי. הקוזאקים, לוחמים מקבוצת העם האוקראיני, תקפו באותה תקופה ותוצאות הקמפיין היו קשות לקהילות המקומיות.

ב-1795 העיר הפכה לחלק של האימפריה הרוסית ושמה ברוסית היה פרוסקורוב. ב-8 ביולי 1941 נכנסו לעיר חיילים גרמניים במלחמה. ב-1954 שינו את שמה לחמלניצקי על שם בוגדן חמלניצקי.

לפני מלחמת העולם השנייה חיו בעיר יהודים רבים. ב-1907 היו בה כ-15,000 יהודים. ב-1917 הם היו כחצי מתושבי העיר.

ב-1919 תקפו קוזאקים את הקהילה. בתוך שלוש שעות נהרגו כ-1,800 יהודים. חלק מהנשים והנערות נפגעו לפני שנפצעו או מתו.

בשנים של מלחמת העולם השנייה נעשו פשעים מזוויעים נגד יהודי העיר. לאחר כניסת הנאצים נכחו כ-10,000‑12,000 יהודים בגטו. גטו הוא אזור שבו אסרו על יהודים לצאת. באוקטובר 1941 ורוב נובמבר 1942 נהרגו אלפי יהודים. בסך הכל נהרגו בעיר בין כ-14,000 ל‑16,000 יהודים.

מאוחר יותר, אחרי שנות ה-90, חזר פרץ חרך והחזיר את בית הכנסת. הוא עזב ב-2000. כיום הרב הוא יוסף טייטלבוים, שליח חב"ד. ב-2022 נבנו בעיר מקוואות טהרה (בריכות טבילה). בסוף 2022 נחנך מקווה נשים גדול. כיום יש בעיר גן ילדים יהודי, בתי ספר ואירועים קהילתיים. בזמן המלחמה הקהילה גם סייעה בצרכים הומניטריים.