חנן פורת

חנן פורת (5 בדצמבר 1943, 4 באוקטובר 2011) היה רב, הוגה דעות ומנהיג פוליטי ישראלי. נודע כמנהיג תנועת גוש אמונים, שהובילה לחידוש ולבניית יישובים יהודיים ביהודה ושומרון (יש"ע, ראשי תיבות של יהודה ושומרון).

נולד כשם משפחתו המקורי שפיצר בכפר פינס. משפחתו עברה לקיבוץ כפר עציון כשהיה תינוק, והוא פונה יחד עם ילדים אחרים בתחילת מלחמת העצמאות. אביו היה ממארגני השיירות וכך ניצל מפגיעה שספג המקום.

למד בישיבות תיכוניות ובישיבת מרכז הרב, והוסמך לרבנות. בין מוריו הבולטים היה הרב צבי יהודה קוק. בצעירותו השתתף בפעילויות של סמינר "גשר", שהקדישו דיאלוג בין דתיים לחילוניים. שירת בצנחנים ולחם במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים. לאחר המלחמה פעל לחידוש ההתיישבות בכפר עציון. במלחמת יום כיפור נפצע קשה בקרב בתעלת סואץ.

היה בין מייסדי ישיבת הר ציון והקים ב-1998 את המכינה הקדם-צבאית "אלישע" בחבל יריחו; מכינה קדם-צבאית היא תוכנית שמכינה חיילים לשירות בצה"ל.

לאחר הסכם השלום עם מצרים השתתף בהקמת מפלגה חדשה ונבחר לכנסת ה-10 ב-1981. בשנות ה-80 חזר לפעילות ציבורית ופוליטית, וב-1988 נכנס שוב לכנסת, בה כיהן עד 1999. בכנסת ה-14 שימש כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. הוא יזם חקיקה כמו חוק יום ירושלים וחוקים להגנה על קטינים ולמניעת פרסום שירותי זנות.

בשנות ה-90 היה מעורב במחלוקות ציבוריות. אחרי טבח מערת המכפלה ב-1994 הופץ קטע וידאו שגרם לטענות כלפיו; הוא טען שהצילומים שוקללו והוצגו באופן מוטעה. בתקופת הסכמי אוסלו נאבק להשארת קבר רחל בשליטה ישראלית.

בסוף שנות ה-90 עבר לאיחוד הלאומי שהתמקד בשמירה על ארץ ישראל והעמדת ערכי התורה בפוליטיקה. באוקטובר 1999 פרש מהכנסת כדי למסור את מקומו לחבר אחר.

לאחר פרישתו לימד במכללת הרצוג, בישיבת ברכת משה ובישיבת בית אורות. ערך את העלון השבועי "מעט מן האור" וכתב בו טורים ששובצו בספרים על פרשות השבוע. פרסם גם שירים תחת שם עט, שגילוי זהותם נחשף רק סמוך למותו.

פעל בעמותת "אורות חסד" שסייעה לנזקקים. היה פעיל נגד תוכנית ההתנתקות והשתתף בכתיבה של תפילות ובפעילויות תמיכה למתיישבים. החל ב-2010 הגיש תוכנית רדיו קבועה בגלי ישראל. ב-2011 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות ובפרסים נוספים על יצירתו.

בשנת 2010 אובחנה אצלו מחלת סרטן. הוא נפטר ב-4 באוקטובר 2011. לפי בקשתו נחקקו על מצבתו המילים "בנפשו יביא חלומו", ציטוט מתוך כתבי הרצל. לוח זכרון על שמו נקבע בכמה מוקדים, כולל רחוב בעפרה ושכונה בירושלים.

היה נשוי לרחל. לזוג נולדו עשרה ילדים, והם גידלו ילדה נוספת במשפחה מאמצת. התגורר בכפר עציון. בנו אמיתי פורת שימש מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, וחתנו הוא הרב נתן ישראל.

כתב מכתבים וספרים שעוסקים באמונה, בארץ ישראל ובגאולה. בין יצירותיו הבולטות ספר מכתבים שנשלח לנערה שהתקרבה לדת, שכותרתו "את ענת אנכי מבקש".

חנן פורת (1943, 2011) היה רב ומנהיג שפעל להקים יישובים יהודיים בארץ. גוש אמונים הייתה הקבוצה שבה פעל; הם רצו לחיות במקומות חשובים בארץ.

נולד בכפר פינס. משפחתו עברה לכפר עציון כשהיה תינוק. בילדותו פונו התושבים במלחמת העצמאות.

למד בישיבה והוסמך לרבנות. היה חייל בצנחנים. לוחם במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה עזר לשקם את כפר עציון.

היה חבר בכנסת, הפרלמנט של ישראל. עבד על חוקים שקשורים ליום ירושלים ולהגנה על ילדים. היה פעיל במפלגות שהדגישו את חשיבות הארץ והדת.

לאחר שיצא מהכנסת לימד בישיבות ובמכללה. ערך עלון שקראו לו "מעט מן האור". פתח מכינה קדם-צבאית, מקום שמכין צעירים לשירות בצבא.

ב-2010 חולה בסרטן. ב-2011 נפטר. על מצבתו נכתבו מילים מתוך מחשבות על חלומות ומעשים.

נשוי לרחל, אב לעשרה ילדים ואמם של ילדה אחת אומנת. גר בכפר עציון. משפחתו ממשיכה לפעול בקהילה.