חסידות סדיגורה היא חצר חסידית (קהילה עם אדמו"ר, מנהיג רוחני) מבית רוז'ין. היא נוסדה בעיירה סדיגורה שבבוקובינה על ידי צאצאיו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.
בשנת תר"ב (1842) הגיע רבי ישראל פרידמן לעיירה סדיגורה והקים שם את חצרו. אחרי פטירתו נמשכה הנהגת החסידות בידי בני משפחתו. בנו הבכור, הרב שלום יוסף, כיהן זמן קצר, ואחריו מילא את המקום רבי אברהם יעקב פרידמן, שנחשב לאדמו"ר הראשון של שושלת סדיגורה.
רבי אברהם יעקב כיהן כ-32 שנים. אחיו וקרוביו פתחו חצרות נוספות בגליציה וברומניה, ובכך נוצר רשת משפחתית של חסידויות קשורות.
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב כיהנו בסדיגורה בין היתר רבי יצחק מפויאן (בויאן) ורבי ישראל פרידמן מסדיגורה. בסופו של דבר המשיכה השושלת בסדיגורה דרך רבי ישראל.
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מונה לאדמו"ר צעיר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. בשנת תרפ"ג (1923) ייסד ישיבה בשם "משיבת נפש" בפשמישל. הוא שלח חסידים לארץ ישראל, ואלה פתחו בתי כנסת וקהילות, בין השאר בנתניה ובבני ברק. בשנת תרצ"ט (1939) עלה לארץ והתיישב בתל אביב. נפטר בכ"ט בניסן תשל"ט וקבור בנחלת יצחק בגבעתיים.
רבי אברהם יעקב פרידמן (נולד ה' באלול תרפ"ח, 1928 בווינה) שימש אדמו"ר לאחר אביו. הוא עבר עם המשפחה לפשמישל ולניו־יורק, ולאחר מכן עלה ארצה. העביר את מרכז החסידות לבני ברק והיה חבר במועצת גדולי התורה. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט בטבת תשע"ג (1.1.2013).
בנו, הרב ישראל משה פרידמן, הוכתר כממלא מקום. במהלך חייו כיהן כרב קהילת סדיגורה בלונדון וחבר במועצת גדולי התורה. נפטר בכ"א באב תש"ף (2020) אחרי מחלת סרטן הלבלב.
לאחר פטירתו פרצה מחלוקת ירושה ומשפחה על ההמשך. חלק מבני המשפחה והמitedים מונו לאדמו"רים בערים שונות: ירושלים, לונדון ובני ברק. הוגשה גם התדיינות משפטית סביב הצוואה.
נכדים ובני משפחה של השושלת מנהלים היום בתי מדרש וקהילות בארצות הברית (למשל איירמונט ולייקווד) ובישראל.
שורשי עיסוק החסידות בארץ חזרו לרבי ישראל מרוז'ין, שקנה שטח ובית כנסת בעיר העתיקה ובצפת. במאה ה-20 שלחו אדמו"רי סדיגורה חסידים לארץ לבנות ישוב וקהילה. במהלך השנים נפתחו קהילות בבני ברק, תל אביב, ירושלים, חיפה, נתניה, טבריה, מודיעין עילית, ביתר, אשדוד ואלעד.
חסידות סדיגורה כיום מונה כמה מאות משפחות. יש גם מאות אוהדים ותומכים ברחבי העולם.
לסדיגורה יש מסורת ניגונים מהאדמו"רים ואבות החסידות כמו המגיד ממזריטש ורבי ישראל מרוז'ין. במזרח אירופה היו מלחינים מקומיים, ובהמשך בתקופת השיקום הולחנו ניגונים חדשים והופקו תקליטים "הקם מלכות דוד" ו"רחם בחסדך". מלחין ומנצח מקהלת החסידות הוא פנחס ביכלר. בין הניגונים המפורסמים נכלל "לא ימושו מפיך".
בתמונות מופיעים אדמו"רי שושלת סדיגורה בהיסטוריה: רבי אברהם יעקב, רבי שלמה'ניו, רבי מרדכי שלום יוסף, רבי אברהם יעקב השלישי, רבי ישראל משה ורבי יצחק יהושע העשיל עם אחיו.
סדיגורה היא קבוצת חסידים (קהילת אנשים שמקשיבים לרב). החסידות התחילה בעיירה סדיגורה בבוקובינה.
הרבה זמן לפני, רבי ישראל פרידמן הקים שם חצר חסידים. הוא הגיע לסדיגורה ב־1842. אחרי שהוא נפטר, בני משפחתו המשיכו להנהיג את החסידים.
רבי אברהם יעקב היה אדמו"ר גדול בסדיגורה. אחריו באו מנהיגים נוספים במשפחה. רבי מרדכי שלום יוסף עבר לוינה בזמן המלחמה. הוא פתח ישיבה (מקום ללמוד תורה) שנקראה "משיבת נפש".
מאוחר יותר שלחו חסידי סדיגורה אנשים לישראל לפתוח בתי כנסת. היו קהילות בבני ברק, תל אביב, ירושלים ועוד.
רבי אברהם יעקב (נולד בווינה ב־1928) עלה לישראל וגר בבני ברק. אחריו מנה את הקהילה בנו, רבי ישראל משה, שהיה רב גם בלונדון.
לאחר מותו של רבי ישראל משה היתה מחלוקת בענייני הנהגה. חלק מבני המשפחה הפכו לאדמו"רים בערים שונות.
לסדיגורה יש שירים מיוחדים, שנקראים ניגונים. חלקם נכתבו לפני שנים, וחלקם הוקלטו בתקליטים. אחד הניגונים המפורסמים נקרא "לא ימושו מפיך".
יש תמונות של אדמו"רים חשובים במשפחה, למשל רבי אברהם יעקב ורבי ישראל משה.
תגובות גולשים