חסן השני, מלך מרוקו

מולאי חסן השני (9 ביולי 1929, 23 ביולי 1999) שלט במרוקו בין 1961 ל-1999. הוא היה בנו של מוחמד החמישי ואביו של מוחמד השישי, המלך הנוכחי. חסן נולד ברבאט וקיבל חינוך מודרני במרוקו, בלונדון ובבורדו, שם סיים תואר במשפטים.

כבר מילדותו הוכתר יורש העצר. למד בבתי ספר מעורבים של השלטון הקולוניאלי הצרפתי וקיבל הכשרה רשמית מהמלוכה. לאחר מלחמת העולם השנייה היה מעורב במאבק לעצמאות לצד אביו, והושפע מהגלי הפוליטיקה באפריקה לאחר הקולוניאליזם.

לאחר חזרת המשפחה מהגלות מונה לראש המטה הכללי של הצבא המלכותי. ראה בצבא מוסד חשוב להגנת המדינה, קידם רכישות נשק ויצר קשרים צבאיים עם ארצות הברית. בזמן רעידת האדמה באגאדיר ב-1960 פיקד על פינוי הפצועים ושיקום העיר, ומהפעילות הזאת זכה לתמיכה ציבורית.

בשנת 1961 הוכתר למלך. בתקופת שלטונו החזיק סמכויות משמעותיות: הוא היה המפקד העליון של הצבא, ראש הרשות השופטת והסמכות הדתית העליונה. בתקופות של חוסר יציבות פוליטית חיזק את מעמד המלוכה באמצעות הקמת מפלגה פרו-מלוכנית ושליטה על מוסדות הביטחון.

המשטר לחם בחוגים קומוניסטיים ובאסלאמיסטים שנחשבו לאיום. המפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק, ואנשי אופוזיציה נעצרו ונכלאו לעיתים ללא משפט. המשטרה החשאית מילאה תפקיד מרכזי במעקב ובהדחקת מתנגדים.

היו שני ניסיונות הפיכה בולטים: בפולש אל ארמון ב-1971 ובמטוס ב-1972. בשניהם הוצגו ניסיונות להוריד את המלך, אך הם נכשלו. מעשי ההפיכה חיזקו את השליטה המלכותית בצבא ובמוסדות הביטחון.

חסן ניהל סכסוכים גבוליים עם אלג'יריה, כולל מלחמת החולות בתחילת שנות ה-60. בעניין סהרה המערבית, כשהסמכות הספרדית נחלשה, תמך בסיפוח האזור. מרוקו ארגנה את המצעד הירוק ושאפה לשלוט בטריטוריה, אך המאבק המשיך מול חזית הפוליסריו שנתמכה על ידי אלג'יריה. מרוקו שלטה בחלקים מהחבל, אך לא קיבלה הכרה בינלאומית מלאה; האו"ם הגדיר את האזור כשטח שבכיבוש מרוקאי.

חסן חיזק את קשרי מרוקו עם הגוש המערבי בתקופת המלחמה הקרה, וניהל מדיניות אנטי-קומוניסטית. ביחסים עם העולם המוסלמי קידם את מעמדו הדתי כדי לחזק את הלגיטימציה. בשנת 1984, לאחר הכרת רוב מדינות אפריקה בסהרה המערבית, הוציא את מרוקו מהאיחוד האפריקאי.

כחלק מהמאמצים לחזק את היוקרה הלאומית, הוביל לבניית מסגד חסן השני בקזבלנקה, אחד המסגדים הגדולים בעולם. הבנייה החלה בשנות ה-80 ונחנכה בתחילת שנות ה-90.

חסן המשיך מדיניות יחסית סובלנית כלפי יהודי מרוקו וקרא לחלקם להישאר בארץ. עם זאת, במלחמות ערב-ישראל שלח מרוקו כוחות לתמוך בשכנותיה. במהלך שנות שלטונו התקיימו קשרים גלויים וסודיים עם ישראל, והוא תמך בתהליך שלום אזורי.

לקראת סוף שלטונו צמצם מעט את סמכויותיו ועבר הליך של שחרור חלק ממושכות השלטון. עם זאת, לא שינה את החוקה באופן משמעותי. מת ב-1999 והוחלף על ידי בנו מוחמד השישי.

חסן השני נולד ב-1929 ברבאט. הוא היה מלך מרוקו מ-1961 עד מותו ב-1999. בנו הוא המלך היום, מוחמד השישי.

למד בבית ספר במרוקו, בלונדון ובצרפת. קיבל תואר במשפטים.

כראש הצבא עזר לפנות פצועים אחרי רעידת אדמה קשה באגאדיר ב-1960. הוא גם עזר לשקם את העיר.

היה למלך ובידו היו סמכויות גדולות. לעיתים קיבל החלטות קשות נגד מתנגדים במדינה. היו ניסיונות להוריד אותו משלטון ב-1971 וב-1972, אך הם נכשלו.

כשהשלטון הספרדי עזב את סהרה המערבית, מרוקו רצתה לשלוט שם. קבוצת פוליסריו רצתה עצמאות. הם נלחמו הרבה שנים, והמאבק לא הסתיים בזמן שלטונו.

בנה בקזבלנקה מסגד גדול שנקרא על שמו. הוא שמר על יחסים עם מדינות המערב וגם נגע בעיות עם שכניה באפריקה ובמזרח התיכון.

עודד יהודים בישראל ובמרוקו לשמור על קשרים. היו מגעים עם ישראל בשנים שונות.

חסן המשיך לשלוט הרבה שנים. הוא מת ב-1999 ומוחמד השישי ירש אותו.