חצי האי ואלדס

חצי האי ואלדס (Península Valdés) נמצא לחופי האוקיינוס האטלנטי בפרובינציית צ'ובוט בפטגוניה, ארגנטינה. שטחו כ-3,625 קמ"ר; צורתו מלבנית, כ-90 ק"מ אורך ועד 50 ק"מ רוחב. ב-1999 הוכרז אתר מורשת עולמית.

ואלדס בולטת כ-100 ק"מ אל תוך הים, וקו החוף שלה מגיע לכ-400 ק"מ. חצי האי מחובר ליבשה דרך מצר היבשה קרלוס אמגינו. מצר (רצועת יבשה צרה שמחברת שני חלקי יבשה) זה באורך כ-40 ק"מ וברוחב של עד כ-6 ק"מ בלבד, ולכן חוצה כמעט את החיבור ליבשה. מצפון שוכן מפרץ סן חוזה ומדרום מפרץ נואבו; שניהם דמוית עיגול ומחוברים לאוקיינוס דרך פתחי ים צרים, כמעט כמו לגונות. לאורך החוף המזרחי משתרעת Caleta Valdés, לגונה (אגמון רדוד) שאורכה כ-36 ק"מ ורוחבה עד כ-3 ק"מ, עם פתח צר של כ-120 מטר בקצה הדרומי.

הנקודה הגבוהה ביותר היא גבעת סרו פיאחיו, 110 מטרים. בחוף הדרומי יש צוקים עד 100 מטר. במרכז האי יש שקעים ימיים בעומק עד 41 מטר, כמו שקע גואליצ'ו ושקע ואלדס. נמצאות גם מלחות (אזורים רדודים ומלוחים) בשם Salinas Grandes וצ'יקה, ודינונים עד 30 מטר.

הצמחייה דמוית מדבר פטגוני, אך באזור זוהו 18 קהילות צמחים מתוך 28 בפטגוניה כולה. יש כ-130 מינים מצמחים מ-41 משפחות, ו-38 מינים הם אנדמיים (חיים רק בארגנטינה).

החופים והמפרצים חשובים לחיות ימיות. אובלנה דרומית (לוויתן גדול) שוחה במפרצים ומשתמשת בהם להמלטה והולדה בין אפריל ליוני. אוכלוסיית האובלנה גדלה בשיעור שנמדד של כ-7.1% בשנה, וכ-1,500 פרטים מגיעים לאזור מדי שנה. פילי הים הדרומי (כתוצאה: אריות ים גדולים) מתרכזים כאן לרבייה, עד כ-1,000 פרטים, ומהווים את הקהילה הצפונית ביותר שמתרכזת לרבייה. גם אריות ים דרום-אמריקניים רבייתיים במקום. בנוסף מגיעים במזו עונתית אורקות ולווייתני מזיפות.

בחוף וביבשה חיים כ-33 מיני יונקים יבשתיים, כמו גואנקו, המרה האנדמית, שועל וארמדיל. יש 181 מיני עופות, כשליש מהם נודדים; בין היתר פינגווינים וקורמורנים.

האזור היה מיושב על ידי קהילות אינדיאניות לפני בוא האירופים. פרדיננד מגלן היה האירופי הראשון שביקר ב-1520. הספרדים הקימו מעוזים, אך הם פונו ב-1810, וישוב קבע חזר באמצע המאה ה-19.

כיום יש בחצי האי ישוב אחד בלבד: פורטו פירמידס על מפרץ נואבו, ליד המצר. מתגוררים בו כ-220 תושבים. בוואלדס יש 56 חוות עם כ-8,000 כבשים; משק הכבשים נמצא בירידה וחלק מהחוואים עוברים לתיירות. כ-100,000 מבקרים מגיעים לשם בכל שנה, מספר שמנוהל כך שלא יפגע עד כה בשיווי המשקל הטבעי.

בעיות וסיכונים כוללים תחרות על מרעה בין כבשים לבעלי חיים בר, עליה בסיכויי השפעה סביבתית מפיתוח תיירותי, זיהום אפשרי ממכליות נפט ועיור בחופי היבשת הסמוכים.

מראות אופייניים: לגונת Caleta Valdés, ארמדיל ארגנטיני, היישוב פורטו פירמידס, פינגווינים, אובלנות דרומיות ואריות ים דרום-אמריקאים.

חצי האי ואלדס נמצא בארגנטינה, לחוף האוקיינוס האטלנטי. שטחו כ-3,625 קמ"ר. ב-1999 הוכרז כאתר חשוב בעולם.

ואלדס בולטת לתוך הים כ-100 ק"מ. חצי האי מחובר ליבשה במצר קרלוס אמגינו. מצר זה הוא רצועת יבשה צרה שמחברת שני חלקים.
יש שני מפרצים גדולים סביבו: מפרץ סן חוזה ומפרץ נואבו. יש גם לגונה בשם Caleta Valdés. הלגונה ארוכה וכמעט מופרדת מהים. הפתח שלה צר מאוד.
הנקודה הגבוהה ביותר בגבעה היא 110 מטר. יש צוקים וחוליות דיונה עד 30 מטר. יש גם מלחות, מקומות שטוחים ומלוחים.

הצמחים דומים למדבר פטגוני. יש כאן הרבה סוגי צמחים, ו-38 מהם חיים רק בארגנטינה. מינים כאלה נקראים אנדמיים. (אנדמי = חי רק במקום אחד.)

הרבה חיות ימליטו כאן את גורי הים. אובלנה דרומית (מיני לוויתן) מגיעה להמלטה בין אפריל ליוני. כ-1,500 לווייתנים מגיעים כל שנה. פילי הים הדרומי מתרכזים כאן גם הם. יש גם אריות ים ופינגווינים.
על החוף חיים עוד חיות כמו גואנקו, המרה (חיה דמוית ארנבון גדול), שועל וארמדיל.
יש כאן הרבה עופות. חלקם נודדים רחוק בחורף.

לפני שהגיעו האירופים גרו כאן אנשים אינדיאניים. מגלן ביקר כאן לראשונה ב-1520. היום יש כפר קטן אחד: פורטו פירמידס. גרים בו כ-220 אנשים.
יש 56 חוות עם כ-8,000 כבשים. מספר הכבשים יורד, וחלק מהאנשים עובדים בתיירות. כל שנה מגיעים לכאן כ-100,000 מבקרים.

יש סכנות סביבתיות כמו תחרות בין כבשים לחיות הבר, פיתוח תיירותי וזיהום מנפט. חשוב לשמור על הטבע כאן.

מראות מפורסמות: Caleta Valdés, ארמדיל, פורטו פירמידס, פינגווינים, לווייתנים ואריות ים.