חרחבינה מכחילה

חַרְחֲבִינָה מַכְחִילָה (שם מדעי: Eryngium creticum) שייכת למשפחת הסוככיים. זוהי צמח רב-שנתי (צמח שחי יותר משנה אחת) שגדל בעיקר בבתות ובשדות נטושים באזור הים‑תיכוני. תפוצתו כוללת גם את חבל האירנו‑טורני, והוא נמצא גם בהר הנגב בנחלים בעלי קרקע לס.

הצמח משתנה עם העונות. בתחילת החורף הוא מוציא שושנת עלים רכים, שעליהם אפשר לאכול חלקים מסוימים. באביב מתפתח גבעול תפרחת; עליו יש עלים קטנים וקוצניים. אז צבע הצמח משתנה לכחול‑סגול והוא נשאר כזה כל הקיץ.

לפרח יש גביע בן חמישה עלים זעירים (הגביע זה החלק סביב הפרח), כותרת בת חמישה עלים זקופים (כותרת היא ה״כתר״ של עלי הפרח), חמישה אבקנים (החלקים שמייצרים אבקה) ושני עמודי עלי (החלק הקולט זרע). הפרי מתחלק לשתי פרודות, וכל פרודה מכילה זרעון אחד. כשהפירות מבשילים הם נשארים על הצמח; בסוף הקיץ הגבעולים מתייבשים והרוח שוברת אותם ונושאת את הפרודות לשדות אחרים, וכך מתפשטת החרחבינה.

השם העברי נגזר משורש ח־ר־ב, שקשור ליובש. השם הערבי שונה ונקרא שוכּ אל‑עקרבאני, שפירושו קוץ או עשב העקרבים. בעבר נהגו להשתמש בצמח כירק, והוא נזכר גם בהקשר של חמשת הצמחים במשנה שבהם אדם יוצא ידי חובת מרור בפסח. קיימים גם אשר מזהים את ה"מתיק" שצויין במשנה עם מיץ מתוק שנמצא בעלים הצעירים או בשורש החרחבינה.

חַרְחֲבִינָה מַכְחִילָה (Eryngium creticum) היא צמח ממשפחת הסוככיים. זה צמח רב-שנתי. רב-שנתי זה צמח שחי יותר משנה.

הוא גדל בעיקר בבתות ובשדות באזור הים‑התיכון. יש אותו גם בחבל האירנו‑טורני ובנחלים בהר הנגב בקרקע שסוגה נקרא לס (לס זה סוג אדמה).

בחורף הוא עושה שושנת עלים רכים שאפשר לאכול. באביב צומח גבעול עם עלים קטנים וקוצניים. אז הצבע שלו נהיה כחול‑סגול וכל הקיץ נשאר כך.

לכל פרח יש חלקים בחמישיות: גביע וכותרת עם חמישה עלים, חמישה אבקנים ושני עמודים. הפרי מתחלק לשתי פרודות, וכל פרודה עם זרעון אחד. כשהגבעולים מתייבשים, הרוח שוברת אותם ונושאת את הפרודות הרחק.

שמו העברי קשור למילה ח־ר־ב על שם יובש. יש מי שהשתמשו בצמח כירק, ואומרים שהוא קשור למתיק שנזכר במשנה לפסח.