חרפושית

חרפושית היא ייצוג של חיפושית זבל, המגולפת או מעוצבת באבן, בחמר ובחומרים אחרים.

במצרים העתיקה ראו בחיפושיות אלה קדושות. מין בולט הוא זבלית פרעה (Scarabaeus sacer). המצרים האמינו שהחיפושית שיוצאת מכדור הזבל נולדה מתוך כלום. הם קישרו זאת ליצירת העולם בידי אל השמש.

חרפושיות שימשו קמעות (קמעות = חפצים שעוסקים להגנה או מזל), אלילים זעירים, עדיים וחותמות. הן מהממצאים הארכאולוגיים השכיחים ביותר ממצרים העתיקה. אפשר לראות דוגמאות בחפצי אבן, על פפירוס, על קירות ובמתכות כמו זהב וכסף. גם בקבר KV6 בעמק המלכים נמצאו חרפושיות.

חרפושיות שנמצאו בארץ ישראל מעידות על השפעה מצרית בתקופות קדומות. דמויות של חרפושיות וכדוריהן הופיעו על חותמות ועל כרטושים של מלכים.

בחפירות בארץ נמצאו עשרות חרפושיות מסוגים שונים. החרפושית המגלגלת את כדור הזבל נקשרה לאל חפרי. חפרי היה אל שמש, שאותו חשבו כעושה את מסע השמש היומי.

בסמלים הכתיביים של המצרים יש גם סמל חרפושית. חוקרים מבקשים להסבירו כמשמעות של "התהוות", "היווצרות" או "שינוי צורה".

גב חרפושית
קמיעות: חרפושית ופפירוס
טבעת חותם עם כרטוש של תות ענח' אמון
חרפושית חזה עם כנפיים פרושות

חרפושית היא פסלון של חיפושית זבל. חיפושית זבל היא חיפושית שאוספת גלילי זבל.

מצרים הקדמונים חשבו שהחרפושית קדושה. הם ראו בה סימן ליצירה ולשמש.

השתמשו בחרפושיות כקמיע. קמיע זהו חפץ שאמור להביא מזל והגנה. עשו מהן תכשיטים, חותמות וגם קמעות שנקברו עם המתים.

נמצאו חרפושיות גם בארץ ישראל. זה מראה שהיו קשרים ודרך השפעה בין המצרים לאנשי הארץ.

חרפושית על פפירוס
טבעת חותם של פרעה