ב־25 בפברואר 1994 (פורים, באמצע חודש הרמדאן) התרחש פיגוע ירי במערת המכפלה שבחברון. המחבל היה ברוך גולדשטיין, רופא ותושב קריית ארבע, שהיה חבר בתנועת כך, תנועה פוליטית ימנית קיצונית. גולדשטיין הגיע לכותל המערה כשהוא לבוש במדי צה"ל והחזיק רובה גליל. באולם שבו התפללו כ־800 מוסלמים הוא ירה, ו־29 מתפללים נהרגו בעוד כ־125 נפצעו. בעת ניסיון להחליף מחסנית, נכנסו עליו מתפללים והסירו את נשקו. לאחר מכן נהרג על ידי המתקיפים במקום.
הפיגוע נחשב לפיגוע ההמוני הראשון אחרי חתימת הסכם אוסלו א', הסכם שלום שנחתם בין ישראל לאש"ף במטרה לקדם משא ומתן פוליטי. האירוע היה גם הגדול ביותר של טרור יהודי מאז הקמת המדינה.
הטבח עורר גל זעם והוביל למהומות ביישובים פלסטיניים רבים. בעימותים אלה נהרגו מספרים נוספים ונפצעו מאות. צה"ל הטיל עוצר על שכונות בחברון, ולשני הצדדים היו תגובות קשות. המערה נסגרה לכניסת יהודים במשך כשנה וחצי.
האירוע הגביר את המתחים הפוליטיים. תנועת כך הוכרזה כארגון טרור ומנעה מלהתמודד בבחירות. גם מדינות אחרות, כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי, הכניסו את התנועה לרשימות ארגוני טרור.
הטבח גרר גם פעולות טרור כנגד ישראל. חמאס אמר כי פיגועים שביצע היו נקמה על האירוע, ובחודשים שאחריו חלה עלייה בפיגועי התאבדות בתוך ישראל לפי חלק מהניתוחים. האירוע גם פגע בשיחות השלום ושימש גורם להשבתת חלק מהמהלכים המדיניים.
בצד החברתי־פוליטי, רבים בישראל גינו את המעשה. תנועות שמאל ויהודים דתיים מבקרים ניתחו את משמעות קיומם של יישובים יהודיים בלב ערים ערביות ונדרשו פתרונות ביטחוניים. מצד שני, היו גם אלמנטים קיצוניים ששוֹבחו את הפעולה, והדבר חיזק את הקיטוב בחברה.
לאחר הטבח הוקמה ועדת חקירה בראשות נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר. הוועדה קבעה שגולדשטיין פעל לבד, אך מצאה כשלים באבטחה ובמניעת כניסת נשק למקום. הוועדה קראה לשפר את האבטחה ולמנוע כניסה עם נשק למערה.
המלצות נוספות כללו הפרדה חזקה בין תפילות יהודיות ומוסלמיות באולמות המערה, ושימור הסטטוס קוו במקום. הוועדה דרשה שמירת המבנה על־ידי המשטרה ומניעת הכנסת פריטים תעמולתיים או שינוי מבני ללא אישור. כמו כן הומלץ להרחיב ביחידת הסיכול של השב"כ (שב"כ, שירות הביטחון הפנימי של ישראל) טיפול בטרור ובחתרנות במגזר הלא־ערבי.
הטבח הותיר סימנים עמוקים במדיניות ובחברה. הוא שינה את השיח על ביטחון, על יחסי יהודים־ערבים בחברון, ועל אופי התנועה הקיצונית בישראל. תגובות פנימיות ובינלאומיות הובילו להחרפות מדיניות ולדיונים על אמצעים למניעת אירועים דומים בעתיד.
ב־25 בפברואר 1994, בחברון, קרה אירוע קשה במערת המכפלה. איש בשם ברוך גולדשטיין, שהיה רופא, ירה במתפללים.
29 אנשים נהרגו. כ־125 אנשים נפצעו. המערה היא מקום קדוש, שבו מתפללים יהודים ומוסלמים.
גולדשטיין היה חבר בתנועת כך. תנועת כך היא קבוצה פוליטית קיצונית.
הטבח גרם למהומות וכאב רב. המערה נסגרה לכניסת יהודים לכמה חודשים. מדינות וארגונים גינו את הטבח.
חלקים מהקהילה פעלו כדי להגן על תושבים ועל ביטחון. חלקים אחרים קראו לשינויים במדיניות.
האירוע גם גרם לתגובות אלימות נוספות נגד ישראל, לפי דיווחים של התקופה.
נוצרה ועדת חקירה בראשות שופט בכיר בשם מאיר שמגר. הוועדה מצאה שגולדשטיין פעל לבד.
הוועדה כתבה שיש לשפר את האבטחה במקום. הוחלט להפריד בין מקומות התפילה של יהודים ומוסלמים באולמות שונים.
הטבח שינה את החשיבה על ביטחון ועל יחסים בין קהילות. הוא הוביל להחלטות חדשות כדי למנוע פגיעות בעתיד.
תגובות גולשים