טוני בלייר

אנתוני צ'ארלס לינטון "טוני" בלייר נולד ב-6 במאי 1953 באדינבורו שבסקוטלנד. בילדותו עבר עם משפחתו לאוסטרליה וחזר לבריטניה. בגיל 13 למד בפנימייה ובגיל 19 התחיל ללמוד משפטים באוקספורד, שם גם ניגן בגיטרה. אמו מתה כשהיה צעיר, וזה השפיע עליו. לאחר האוניברסיטה הוסמך כעורך דין ונשוי לצ'רי, שגם היא עורכת דין.


בלייר הצטרף למפלגת הלייבור ב-1975. ב-1983 נבחר לפרלמנט ונכנס לתפקידי סגולות במפלגה. ב-1994, אחרי מותו של יושב-הראש ג'ון סמית', נבחר לעמוד בראש הלייבור. תחת הנהגתו שונה סעיף 4 במצע המפלגה, והלייבור הוסטה לכיוון מרכזי-פרגמטי, תחת המותג "ניו לייבור".



ב-1997 נבחר לראש ממשלת בריטניה כשהוביל ניצחון גדול ללייבור. הוא היה ראש הממשלה הצעיר מזה מאות שנים. מיד אחרי היבחרו קידם שני מהלכים מרכזיים: העברת סמכויות לסקוטלנד ולויילס, והסכם השלום בצפון אירלנד ("הסכם יום שישי הטוב"), שהקטין את האלימות והוביל לתהליך פיוס, למרות קשיים ומחלוקות על פירוק חלק מהארגונים החמושים.

בפנים המדינה קידם השקעה בשירותים ציבוריים, הורדת זמן ההמתנה ב-NHS (שירות הבריאות הציבורי), הקמת שכר מינימום וחוק זכויות אדם. גם ניסה לקצר תורים ולקדם תעסוקה לנוער.


ב-2001 נבחר שוב לכהונה שנייה בניצחון משמעותי. ממשלתו פתחה לשיתוף פעולה עם מגזר פרטי בניהול בתי חולים ובתי ספר. אחרי פיגועי 11 בספטמבר הצטרף בלייר למאבק הבינלאומי בטרור ובעקבות כך תמך במעורבות בכוחות במלחמת אפגניסטן ובפלישת עיראק. ההחלטה על עיראק גררה ביקורת ציבורית רחבה, וגם בתוך מפלגתו.

דו"חות מודיעין על נשק להשמדה הומנעו, לפי דיווחים, או שונו כדי לתמוך בטיעונים למלחמה, דבר שיצר משבר פוליטי ב-2003.


ב-2005 זכה לכהונה שלישית, אך תמיכתו במלחמת עיראק פגעה בתמיכה הציבורית במפלגה. לקראת סיום כהונתו נאלץ להתמודד עם מתח פוליטי בתוך הלייבור. ב-2007 התפטר והעביר את התפקיד לגורדון בראון.


ב-2007 מונה לנציג הקוורטט, קבוצה של ארה"ב, האו"ם, רוסיה והאיחוד האירופי, שתפקידה לסייע לתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. בתפקיד זה עסק בעיקר בעידוד הכלכלה ובבניית מוסדות פלסטיניים. חלק מהמדינות והארגונים הודיעו על התנגדות חלקית למינויו, בין היתר בגלל הקשרים שלו למלחמות ולמעורבות מדינית קודמת.

ב-2015 פרש מתפקידו כשליח. לאחר מכן המשיך לפעול בתחום הציבורי והעסקי והקים ב-2016 את "מכון טוני בלייר לשינוי עולמי".


בלייר פיתח קשרים עסקיים עם משפחת א-ת'אני השלטת בקטר. ב-2012 תיווך במגעים עסקיים גדולים בין חברות וכך נוצרו גם הכנסות ייעוץ מסוימות לחברות שבבעלותו. גם אשתו עסקה בקשרים עם אנשי משפחת השלטון בקטר.


בלייר נשוי לשרי והם הורים לארבעה ילדים. בנו הצעיר ליאו נולד בזמן כהונת בלייר כראש ממשלה, דבר נדיר בהיסטוריה הבריטית. הונו מוערך בעשרות מיליוני ליש"ט. אחרי פרישתו המיר את דתו לקתוליות.



(קטעי פרסים וספרו לא מומלצו להוספה מעבר למה שצויין.)

טוני בלייר נולד ב-1953 בסקוטלנד. כשהיה נער למד בפנימייה. אחר כך למד משפטים באוקספורד. ניגן בגיטרה. הוא התחתן עם שרי ויש להם ארבעה ילדים.


בלייר הצטרף למפלגת הלייבור והפך למנהיגה ב-1994. הוא שינה את דרך המפלגה וקרא לה "ניו לייבור".


ב-1997 נבחר לראש ממשלת בריטניה. ראש ממשלה הוא מנהיג הממשלה של המדינה. הוא עזר להעביר סמכויות לסקוטלנד ולויילס.

בלייר סייע לקדם את הסכם יום שישי הטוב. זהו הסכם שלום בצפון אירלנד. ההסכם עזר להפחית אלימות ולשפר שיתוף פעולה.

הוא חיזק שירותי בריאות ציבוריים (NHS - בתי חולים ציבוריים), הקים שכר מינימום ועזר לתלמידים ונוער.

הוא תמך בפעולות צבאיות עם ארצות הברית לאחר פיגועי 11 בספטמבר. זה גרם לוויכוחים רבים במדינה.


ב-2007 פרש מתפקיד ראש הממשלה. לאחר מכן מונה על ידי קבוצת מדינות בשם הקוורטט. הקוורטט כולל ארבע מדינות שמנסות לעזור לשלום בין ישראל לפלסטינים.

הוא עבד כדי לחזק את הכלכלה הפלסטינית ולבנות מוסדות שלטון שם. ב-2015 סיים את התפקיד הזה.


בלייר עבד גם עם אנשים עשירים מקטר. הוא נתן יעוץ וקיבל תשלום על עבודה זו. גם אשתו קיימה קשרים עם משפחת השלטון בקטר.


בלייר ואשתו גרים עם ילדיהם. הונו גדול והוא מרצה תמורת כסף על הרצאות.