טיל אוויר-קרקע

טיל אוויר-קרקע (טא"ק) הוא טיל שמשוגר מכלי טיס קרבי אל מטרה על הקרקע או בים. הוא דומה לפצצה מונחית, אבל יש לו מנוע ולכן הוא מוגדר כטיל.

יתרון מרכזי של טא"ק הוא הטווח. הטווח מאפשר לשגר מחוץ לטווח ההגנה של המטרה. רבות מהמערכות עובדות כ'שגר ושכח', כלומר המטוס יכול לעזוב מבלי להמשיך לנווט את הטיל.

גובה ומהירות שיגור משפיעים על הטווח. בטילים קצרים, כמו ה-AGM-65 Maverick, שיגור מגובה גדול מגדיל הרבה את הטווח. קיימים גם מקרים נדירים של ירי טילים בליסטיים ממטוס, למשל Kh-47M2 (קינז'אל).

גורמי ההנעה הנפוצים הם מנוע רקטי (דוחף עם דלק פנימי) ומנוע סילון (כמו מנוע מטוס). סוג המנוע משפיע על הטווח והמהירות. כמה דגמים סובייטיים השתמשו במנועי מגח סילון (ramjet) לטווח ומהירות גבוהים.

ההנחיה יכולה להיות בלייזר, תת-אדום (חום), אופטי או GPS. בחירה תלויה בסוג המטרה. ספינות ניתנות לזיהוי בקלות על ידי רדאר, בעוד שמטרות יבשתיות עשויות להיות קשות לזיהוי ברדאר.

יש העברה טכנולוגית בין טילי אוויר-קרקע וטילי קרקע-קרקע. דגם של BGM-109 טומהוק תוכנן במקור כטיל א-ק והוסב אחר-כך ל-AGM-86. יש טילים שמשמשים גם לאוויר-קרקע וגם לקרקע-קרקע, כמו ההרפון והפינגווין. רבים מהטילים יכולים לפגוע גם בים וגם ביבשה, אם מבצעים להם התאמות. דוגמה קטנה היא AGM-84 SLAM, גרסת התקפה יבשתית של ההרפון.

טיל אוויר-קרקע (טא"ק) יוצא ממטוס ופוגע במטרה על הקרקע או בים. יש לו מנוע, לכן זה טיל ולא רק פצצה.

יתרון גדול שלו הוא שהמטוס יכול לשגר אותו מרחק גדול ולהישאר רחוק מסכנה. חלק מהטילים הם 'שגר ושכח', משגרים ולא צריכים להישאר לידם.

יש שני מנועים עיקריים: מנוע רקטי. זה דוחף בעזרת דלק. מנוע סילון. זה כמו מנוע של מטוס.

טילים מתנהלים לפי לייזר, לפי חום (תת-אדום), לפי מצלמה (אופטי) או לפי GPS. הבחירה תלויה ממה רוצים לפגוע.

חלק מהטילים שומרים על רעיונות מטילים אחרים. למשל טומהוק ועיצובים אחרים הושמו בפיתוחים שונים. גם ההרפון יכול לקבל גרסה לפגיעה ביבשה, כמו ה-AGM-84 SLAM.