ב-28 באפריל 1988, בשעה 13:25, המריא בואינג 737-200 של חברת אלוהא איירליינס לטיסה פנימית בין היילו להונולולו. המטוס היה כבן 19 שנים וטס במהלך שירותו בחברה למעלה מ-35,000 טיסות קצרות. על המטוס היו 95 אנשים, 90 נוסעים ו-5 אנשי צוות.
במהלך הטיסה, בגובה כ-24,000 רגל, נשמע פיצוץ חזק. חתיכת תקרת המטוס בגודל של כ-35 מטר מרובע נקרעה והותירה פתחים גדולים בגוף המטוס. הנוסעים וطاق צוות נחשפו לרוחות עזות במהירות גבוהה פי שלוש מהירות הוריקן ולקור קיצוני. הדיילות לא יכלו להגיע לתא הטייס ולא יכלו לתקשר עם הטייסים, ולכן נוסעים לא ידעו אם הטייסים שולטים במטוס.
הטייסים נשארו בתא הטייס ושלטו במטוס הפגוע. בשל הקרע הגדול השליטה הייתה קשה, אך הם הצליחו לנחות נחיתת אונס בשדה התעופה קהולוהי במאווי בשעה 13:58.
אומדן הנפגעים הראה כי דיילת מבוגרת, סי בי לנסינג, נפלטה דרך הפתח וכנראה נהרגה. גופתה לא נמצאה. חלק מהנוסעים נפצעו, בעיקר פציעות קלות ובינוניות, אך היו גם פגיעות קשות, כולל סדק בגולגולת.
חקירת הלשכה הלאומית לבטיחות בדרכים (NTSB) קבעה שהקרע נגרם מעייפות החומר. עייפות החומר פירושה שחומר מתעייף ומתפתח בו סדק אחרי שימוש רב. התופעה הוחמרה על ידי שיתוך, קורוזיה שנגרמת ממי מלח בסביבה הלחה, שחיזקה וסדקה את המחבר בין מעטי האלומיניום של הגוף.
החקירה מצאה כי דבק האפוקסי בין המעטים הפריד, כנראה עוד מייצור המטוס. מי מלח חדרו להפרדות והפעילו שיתוך. השיתוך הרחיב את ההפרדה והעמיס על המסמרות שחיברו את המעטים. בסופו של דבר החומר נסדק ובמהלך הטיסה הודק והתגלה כקרע שגרם להתנתקות המעטה.
בנוסף, המטוס עמד על מספר מחזורי נחיתה והמראה גבוה מהגבול שמציינת בואינג: 89,090 מחזורים מול מגבלת היצרן של 75,000. חברת אלוהא גם פיזרה את בדיקות האחזקה הארוכות על פני מספר שעות בכל יום, במקום לערוך אותן ברצף. לא בוצעו גם בדיקות לא הורסות בשיטת זרמי ערבולת (בדיקה שמאתרת סדקים בלי לפגוע בחומר).
בעקבות המקרה הובהרה בעיית "המטוסים המזדקנים". חברות תעופה הורידו מטוסים ותיקים משירות והחלו להתחשב במספר ההמראות והנחיתות (מחזורים), ולא רק בגיל המטוס, בבדיקות האחזקה.
ב-28 באפריל 1988 המריא מטוס של אלוהא איירליינס לטיסה קצרה בין איי הוואי. על המטוס ישבו 95 אנשים.
במהלך הטיסה נשמע פיצוץ. חלק גדול מהתקרה, בערך 35 מטר מרובע, נפל החוצה. ברוח ובקור שהכנסו דרך החור, הנוסעים חשו פחד גדול. הדיילות לא יכלו להגיע אל תא הטייס.
הטייסים נשארו בתא הטייס והצליחו לנחות בשדה תעופה במאווי בשעה 13:58. דיילת אחת, סי בי לנסינג, נפלטה החוצה וכנראה מתה. חלק מהנוסעים נפצעו.
החקירה גילתה שהקרע נגרם מעייפות החומר. עייפות החומר זה כשמתכת נשחקת אחרי שימוש רב. גם שיתוך, זוהי קורוזיה שמי מלח עושים למתכת, החמיר את הבעיה.
הפרדות בדבק בין פאנלים אפשרו למי מלח להיכנס. זה גרם לשיתוך ולחץ גדול על המסמרות, עד שהחומר נסדק ונקרע.
בנוסף, המטוס עשה הרבה נחיתות והמראות, הרבה יותר ממה שהיצרן קבע. אחרי המקרה חברות תעופה התחילו להפעיל פחות מטוסים ישנים ולבדוק אותם לפי מספר הנחיתות ולא רק לפי הגיל.
תגובות גולשים