טליה שפירא (6.8.1946, 24.1.1992) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאית, סטנדאפיסטית (מופיעה בפני קהל עם בדיחות) וזמרת ישראלית.
נולדה ברמת גן למשפחה עם שני ילדים. למדה בתיכון רננים והופיעה בתיאטרון לנוער. אמה נפטרה מסרטן כשהייתה בת 16. בצה"ל שירתה בחיל ההדרכה והצטרפה ללהקת גייסות השריון, להקה צבאית שעסקה בהופעות בידור. היא הופיעה בשתי תוכניות להקה בולטות, "כנר על הטנק" (1966) ו"שישה ימים בטנק" (1967).
אחרי השחרור ב-1969 החלה לשחק בתיאטראות מרכזיים בישראל, כולל הקאמרי וחיפה. הייתה חלק מחבורת לול והשתתפה במערכון המוכר "לה מרמור". ב-1988 יצאה להצגת יחיד בשם "אחת העם", שבה גילמה דמויות קומיות ומגוונות.
השתתפה במספר סרטים בולטים, ביניהם "ארבינקא" (1967), "שבלול" (1969), ו"חגיגה לעיניים" (1975). על הופעתה ב"חגיגה לעיניים" זכתה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הסרטים בצפת ב-1975. בתחילת שנות ה־80 נראתה בתוכנית הלימודית "חשבון פשוט" ובסדרות טלוויזיה נוספות.
הוציאה שני תקליטים עם סיפורי ילדים: "סיפורים לפני השינה" (1985) ו"עוד סיפורים לפני השינה" (1987).
נשואה פעמיים: לבן הזוג הראשון יורם בן טובים ולאחר מכן למפיק יעקב ליפשין. ב־1987 אובחנה כחולה בסרטן והחלה טיפולים. נפטרה ב־24 בינואר 1992 בגיל 45, ונטמנה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
השאירה שני בנים. בנה הבכור, יוני בן-טובים, הפך לבסיסט בלהקת הרוק "זקני צפת". בנה השני, אורי ליפשין, הוא דוקטור לפסיכולוגיה. ב־2015 הוקרן סרט תיעודי על חייה, "17 התחלות על טליה", שביים בנה יוני ועוסק בעיקר בכתיבתה וביומניה.
טליה שפירא נולדה ב־1946 וגדלה ברמת גן. שחקנית, מישהי שמופיעה בהצגות ובסרטים. קומיקאית, עושה אנשים צוחקים. סטנדאפיסטית, עומדת לפני קהל ומספרת בדיחות.
שירתה בצבא בלהקה צבאית שהופיעה בשביל החיילים. אחרי הצבא שיחקה בתיאטרון ובסרטים. היא הוציאה שני תקליטים של סיפורים לילדים בשנות ה־80.
ב־1975 זכתה בפרס על משחקה בסרט "חגיגה לעיניים".
הייתה נשואה והייתה לה משפחה עם שני בנים. ב־1987 חלה בסרטן והחלה בטיפולים. נפטרה ב־1992 בגיל 45.
בנה יוני עשה סרט תיעודי על חייה ב־2015, שנבנה מחלקים של היומנים שכתבה.
תגובות גולשים