הקיסר טֶמוּ (631, 686) היה הקיסר ה-40 של יפן. הוא שלט מ-672 עד מותו ב-686. אחריו עלה לשלטון הקיסרית ג'יטו, שהייתה גם אשתו וגם אחייניתו.
מידע על חייו מגיע בעיקר מה'ניהון שוקי' (Nihon Shoki). זהו כרוניקה עתיקה שנערכה בידי אחד מבניו, ולכן קשה לדעת עד כמה הכל מדויק.
שמו בלידה היה הנסיך אואמה. הוא היה הבן הצעיר של ג'ומאי וקוגיוקו, ואח צעיר של טנג'י. בתקופת שלטונו של טנג'י, טמו הוכרח להתחתן עם כמה נשים בקשרי משפחה, כדי לחזק את היחסים בין האחים.
לטמו היו ילדים רבים. אחד מהם, הנסיך טונארי, עבד על עריכת הניהון שוקי. אחר בתו הפכה לקיסרית קוקן, והייתה אחרונה בשושלת הירושה שלו.
אביו של טמו מת כשהיה צעיר, והוא גדל תחת חסות הקיסרית סאיימי. טנג'י, אחיו הבכור, נחשב לצפוי לרשת את הכתר. בסוף טנג'י מינה את טמו ליורש, כי לא היו יורשים מתאימים אחרים.
טנג'י חשש שטמו עלול לנסות לקחת את הכתר בכוח. לכן חיזק את הקשרים ביניהם דרך נישואים. ב-671 חש טמו סכנה, והפך לנזיר (אדם שמסיים חיים ביתיים ומקדיש עצמו לדת). הוא פרש להרים במחוז נארה עם בניו ואחת מנשותיו. האישה הזו הפכה אחרי כן לקיסרית ג'יטו.
בשנת 672 מת טנג'י, והכתר עבר לקובון. טמו אסף צבא ודרש את הכתר. שני צבאות נלחמו. צבאו של טמו ניצח, וקובון התאבד.
כעצום צבאי, טמו חיזק את הצבא ובנה טירות ומבצרים סביב הארמון. הוא העביר את בירתו לאסוקה, ושם הוכתר.
בשנת 675 הוציא טמו איסור על אכילת בשר סוגי בעלי חיים מסוימים, סוסים, בקר, כלבים, קופים וציפורים. האיסור נבע בחלקו מהשפעת הבודהיזם שגדלה אז ביפן.
הקיסר טמו (631, 686) היה הקיסר ה‑40 של יפן. הוא שלט מ-672 עד 686. אחרי מותו שלטה הקיסרית ג'יטו. היא הייתה גם אישתו וגם אחייניתו.
הרוב שכתוב עליו נמצא בספר ישן בשם ניהון שוקי. זה ספר היסטוריה שנכתב על ידי אחד מבניו.
שמו בלידה היה הנסיך אואמה. הוא היה הבן הכי צעיר במשפחה. כשהיה צעיר אביו מת, והוא גדל אצל קיסרית בשם סאיימי.
כשאחיו טנג'י היה קיסר, הוא מינה את טמו ליורש. ב-671 טמו חש פחד. הוא הפך לנזיר. נזיר זהו אדם שחי בצניעות ועוסק בדת. טמו עבר עם בניו והאישה שלו להרים בנארה.
בשנת 672 הייתה מלחמה על הכתר. טמו ונצח את המתחרה קובון.
כקיסר, טמו חיזק את הצבא ובנה מבצרים. הוא העביר את העיר הבירה לאסוקה. ב-675 אסר על אכילת בשר של חיות מסוימות. ההחלטה הושפעה מהבודהיזם, דת ששיוותה חשיבות לחיים.
תגובות גולשים