על פי הלוח העברי הקבוע, כלומר לוח שנה עם כללים קבועים, נקבעת פרשת בר המצווה לפי חודש אדר ומבנה השנה. "שנה פשוטה" היא שנה ללא חודש נוסף. "שנה מעוברת" היא שנה שבה מוסיפים חודש נוסף.
אם הילד נולד באדר א', או אם בר המצווה שלו חל בשנת פשוטה, ברוב השנים פרשת הבר־מצווה היא פרשת תצוה. אך אם שנת הבר־מצווה היא שנה שבה מתחילה השנה ביום חמישי (מקרה מיוחד בלוח), הפרשה תהיה כי תשא.
אם הילד נולד באדר ב', או אם נולד בשנה פשוטה ואחר כך בר המצווה חל בשנה מעוברת, ברוב השנים הפרשה תהיה ויקרא. גם כאן, אם שנת הבר־מצווה מתחילה ביום חמישי, הפרשה תהיה צו.
כך, הבחירה בפרשה תלויה בשלושה גורמים עיקריים: האם הילד נולד באדר א' או ב', האם שנת הבר־מצווה היא פשוטה או מעוברת, ומה היום שבו מתחילה אותה שנה.
הפרשה שמקשרים לבר המצווה תלויה בחודש אדר ובאיזה סוג שנה.
"אדר א'" ו"אדר ב'" הם שני חלקים של חודש אדר.
"שנה פשוטה" היא שנה בלי חודש נוסף.
"שנה מעוברת" היא שנה שמוסיפים לה חודש.
אם הילד נולד באדר א' או אם בר המצווה חל בשנה פשוטה, בדרך כלל יקראו את פרשת תצוה. אם אותה שנה מתחילה ביום חמישי, הפרשה תהיה כי תשא.
אם הילד נולד באדר ב' או נולד בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, בדרך כלל יקראו את פרשת ויקרא. אם שנת הבר המצווה מתחילה ביום חמישי, הפרשה תהיה צו.
תגובות גולשים