יבגני מראווינסקי

יבגני מראווינסקי (4 ביוני 1903 - 19 בינואר 1988) היה מנצח רוסי (מי שמוביל תזמורת).

מראווינסקי נולד בסנקט פטרבורג ועבד תחילה מאחורי הקלעים של תיאטרון מארינסקי. הוא למד ביולוגיה ואז עבר ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון של לנינגרד. משנת 1923 עד 1931 שימש כעוזר מנצח לבלט. הופעתו הראשונה כמנצח בוצעה ב-1929. בספטמבר 1938 זכה בתחרות של איגוד המנצחים במוסקבה.

באוקטובר 1938 התמנה למנצח הראשי של הפילהרמונית של לנינגרד, תפקיד שבו החזיק עד 1988. תחת הנהגתו עלתה מוניטין התזמורת, ובייחוד בביצועים של מוזיקה רוסית כמו צ'ייקובסקי ושוסטקוביץ'. במלחמת העולם השנייה פונתה התזמורת עם מנצחה לסיביר.

מראווינסקי ניצח בבכורות עולמיות על שש סימפוניות של דמיטרי שוסטקוביץ', ה-5, 6, 8 (שהוקדשה לו על ידי המלחין), 9, 10 ו-12. כן ניצח בבכורת הסימפוניה השישית של סרגיי פרוקופייב בלנינגרד ב-1947.

הוא הקליט באולפן בין 1938 ל-1961. אחרי 1961 רוב ההקלטות פורסמו מהופעות חיות. הקלטתו האחרונה היא מהופעה באפריל 1984, של הסימפוניה ה-12 של שוסטקוביץ'.

מראווינסקי והפילהרמונית סיירו רבות: בפסטיבל האביב בפראג, במדינות גרמניה ואוסטריה בשנות ה-50, בבריטניה ב-1960, ביפן ב-1973. הסיור החוץ-מדינתי האחרון עם מראווינסקי התקיים ב-1984 בגרמניה המערבית. הקונצרט האחרון שלו התקיים ב-6 במרץ 1987 (שוברט וברהמס). מראווינסקי מת בלנינגרד ב-1988.

מהקלטות ניכר שמראווינסקי שלט מצוין בטווח הדינמיקה, ההבדלים בין שקט לרועש. הוא היה מנצח נלהב, שהשתמש בשינויים בקצב (טמפו) כדי להעצים את החוויה המוזיקלית. בסרטונים הוא נראה מפוכח וכבד-ראש, מנצח בתנועות פשוטות אך ברורות, לעתים ללא שרביט.

מבקר אחד תיאר את האופן שבו התזמורת נראית תחת הנהגתו ככוח פראי, שנשלט בקושי על ידי המנצח.

קשר של כמעט חמישים שנה בין מנצח לתזמורת אינו שכיח. כמה דוגמאות דומות הן וילם מנגלברג עם קונצרטחבאו ויוג'ין אורמנדי עם פילדלפיה.

יבגני מראווינסקי (1903-1988) היה מנצח רוסי. מנצח זה מוביל תזמורת ומנחה אותה.

הוא נולד בסנקט פטרבורג. בתחילה עבד בתיאטרון מארינסקי. למד ביולוגיה ואז עבר ללמוד מוזיקה. בתחילת דרכו היה עוזר מנצח. ב-1929 ניצח לראשונה בפומבי.

באוקטובר 1938 מונה למנצח הראשי של תזמורת גדולה בעיר לנינגרד. הוא ניהל את התזמורת עד 1988. בזמן מלחמת העולם השנייה הועברה התזמורת לסיביר כדי להישמר.

מראווינסקי דאג לבכורות של כמה סימפוניות חשובות של המלחין דמיטרי שוסטקוביץ'. בין השאר הוא ניצח בבכורות של הסימפוניות ה-5 וה-10. הוא גם ניצח בבכורת הסימפוניה השישית של פרוקופייב ב-1947.

הוא הקליט מוזיקה באולפנים עד 1961. אחר כך הקלטותיו יצאו מהופעות חיות. ההקלטה האחרונה שלו היתה באפריל 1984.

התזמורת ביקרה בערים רבות עם מראווינסקי. הם הופיעו בפראג, במדינות בגרמניה ובאוסטריה, בבריטניה ב-1960 וביפן ב-1973. נסיעתם האחרונה לחו"ל הייתה ב-1984. הקונצרט האחרון שלו היה ב-6 במרץ 1987. הוא מת בשנת 1988.

מראווינסקי שלט היטב בעוצמות הצלילים (כמה חזק ומה שקט). הוא שינה את קצב הניצוח כדי לגרום למוזיקה להרגיש שונה. בסרטונים רואים אותו מנצח בתנועות פשוטות וברורות, בלי שרביט. מבקר אמר שהתזמורת שלו יכולה להיות כמו סוס פרא, חזק מאוד.

יחסים ארוכים בין מנצח ותזמורת הם נדירים. רק כמה מנצחים היו דומים בדרך הזאת.