יבל

יָבָל הוא דמות מקראית. הוא אחד מבניו של למך בן מתושאל, מאשתו עדה.

הוא מוזכר בסדר הדורות שבין אדם לנח. על יבל נאמר שהיה "אבי יושב אוהל ומקנה". כלומר, אביהם של יושבי אוהלים (מי שגר באוהלים) ובעלי מקנה (מי שמגדל בהמות).

לאמרת זו משמעויות: יבל חידש או פיתח מחדש את הישיבה באוהלים ואת גידול הצאן. ייתכן שהמנהגים הללו נזנחו לאחר מותו של הבל, שהיה נטול צאצאים. גם בניו ובני־בניו המשיכו לעסוק בכך, והוא נתפס כמורה ומייסד דרכי חיים למעמד זה.

פילון מגבל מזכיר דמויות בשם אינוס ומאגוס. לפי מסורות פיניקיות אלה הם אלה שהמציאו את הישיבה בכפרים ואת גידול הצאן.

יובל הוא אחיו או אח למחצה של תובל קין ונעמה, בני אשת אביו השנייה צלה. יבל נחשב לצאצא של קין, עצמו בנו של אדם הראשון.

השם "יבל" נגזר מאותו שורש כמו שמות אחיו יובל ותובל. הועלתה הצעה לקשר את השם עם המילה הפיניקית "יבל", שהיא כנראה זהה למילה הארמית "יובל". פירוש המילה המוצע הוא איל, כלומר עז זכר, התאמה שמתיישבת עם תיאורו כאבי יושב אוהל ומקנה.

יָבָל הוא דמות בתנ״ך. הוא בן של למך ואשתו עדה.

הוא מוזכר בין אדם לנח. על יבל כתוב שהוא "אבי יושב אוהל ומקנה". יושב אוהל = אדם שגר באוהל. מקנה = אדם שמגדל בהמות.

זה אומר שהוא התחיל או חידש מגורי אוהלים וגידול צאן. אחרי כן ילדיו המשיכו בעבודה הזאת.

יש אזכור של שמות אחרים כמו אינוס ומאגוס על ידי פילון מגבל. לפי מסורות אלו הם שעזרו להמציא ישיבה בכפרים וגידול צאן.

יובל הוא גם אח או אח למחצה של תובל קין ונעמה. הוא צאצא של קין.

השם "יבל" בא מאותו שורש כמו יובל ותובל. ייתכן שהשם קשור למילה הפיניקית "יבל" ולארמית "יובל", שמשמעותה איל או עז זכר.