יגאל אלון

יגאל אלון (1918, 1980) היה מפקד צבאי ופוליטיקאי ישראלי. הוא הוביל את הפלמ"ח (כוח לחימה של היישוב היהודי) והיה אלוף בפיקוד הדרום במלחמת העצמאות. לאחר השירות הצבאי פעל בפוליטיקה, היה חבר כנסת, סגן ראש הממשלה ושר במגוון משרדים, ובהם החינוך והחוץ.


נולד בכפר תבור וגדל במשק חקלאי. כבר כנער למד חקלאות בכדורי והצטרף לקיבוץ גינוסר. אביו נתן לו אקדח בסמוך לבר המצווה, וחוויה זו והעבודה בשדה עיצבו את יחסו לביטחון ולמגורים המשותפים עם השכנים.


בשנות ה-30 השתתף בנוטרות ובפו"ש (פלוגות שדה, יחידות הגנה ניידות). ב-1941 הוא מונה למפקד פלוגה בפלמ"ח, היחידה הסדירה של היישוב. בהמשך הקים והוביל את מחלקת המסתערבים שפעלה בסוריה ובלבנון, ועמד בראש הפלמ"ח בתקופה של מבצעים נגד השלטון הבריטי ופעולות למען העלייה.


אלון עסק בארגון הפלמ"ח ובהקמת גדודים. הוא הוביל מבצעים משמעותיים, ובראשם ליל הגשרים ב-1946, שבו פוצצו גשרים כדי לשבש דרכי תחבורה.


במלחמה פיקד על כיבוש אזורים בצפון, במרכז ובדרום. הוביל מבצעים כמו יפתח, דני, יואב וחורב, ושיחק תפקיד בכיבוש הנגב ועד אילת. בתחבולות, בלחימה פסיכולוגית ובאיגופים, השתמש בטקטיקות שהביאו להשגת יעדים צבאיים.


ב-1948 פיקד על כוחות צה"ל במהלך פרשת האונייה אלטלנה. כאשר הוגש אולטימטום לאנשי האצ"ל שנמצאו על הספינה, הוא ביקש קודם להפגיז לאות, והפגזה זו גרמה לדליקה על האונייה. אלון הורה לחלק מאנשיו להושיט עזרה לניצולים.


לאחר המלחמה התגלעו מתחים פוליטיים עם דוד בן-גוריון. בחודש אוקטובר 1949 הודיע בן-גוריון על החלפתו של אלון בפיקוד הדרום, ואלון התפטר מצה"ל בסוף דצמבר 1949 וחזר לגינוסר.


אלון נכנס לפוליטיקה, הנהיג חלקים ב"אחדות העבודה" ובמפלגת העבודה. שימש כשר העבודה, כשר הקליטה, סגן ראש הממשלה, שר החינוך ושר החוץ. בעמדותיו קידם מדיניות חברתית וחינוך פתוח, כולל תמיכה בהקמת האוניברסיטה הפתוחה.


לאחר 1967 הציע את "תוכנית אלון" - רעיון מדיני לשלב סיפוח של אזורים בעלי חשיבות ביטחונית עם עריכת אוטונומיה לערים הפלסטיניות הצפופות. התוכנית שינתה חלק מהשיח המדיני והשפיעה על מיקום התיישבות בשטחים.


כשר החוץ היה שותף למגעים עם ארצות הברית ולמשא ומתן שהוביל להסכם הביניים עם מצרים ב-1975. תמך במדיניות שמירה על ביטחון המדינה תוך חיפוש פתרונות מדיניים.


לאחר המהפך של 1977 כיהן באופוזיציה ופעל בנושאי פיתוח וביטחון. נפטר בדום לב ב-1980. נקראים על שמו ישובים, שכונות, רחובות ומוסדות, ויוצר מוזיאון ופרס לזכרו.


אלון נחשב למפקד מיומן וטקטיקן שהעדיף הפתעה ודרך עקיפה. בפוליטיקה היה מדינאי מעורב, שהציע פתרונות מעשיים לשטחים ולביטחון. רבים ראו בו דמות שאפתנית ונאמנה, אך טענו שהוא החמיץ הזדמנויות פוליטיות חשובות.


נשא את רות, ולהם שלושה ילדים. בנו יפתח היה אמן וספר ילדים. בתו נורית הייתה על הספקטרום האוטיסטי.

יגאל אלון (1918, 1980) היה מפקד בחיל ואחר כך איש פוליטיקה בישראל.


הוא גדל במשק חקלאי בכפר תבור. כנער למד בכיתה חקלאית ועבר לקיבוץ גינוסר.


לפני קום המדינה הוא פעל ביחידות הגנה. הפלמ"ח הוא כוח לוחם של היישוב היהודי. אלון היה מפקד בפלמ"ח והשתתף בפעולות להצלת אנשים ובהגנה על יישובים.


במלחמת העצמאות הוביל מבצעים בצפון, במרכז ובדרום. הוא עזר לפתוח דרכים לבסיסים וליישובים, והוביל כוחות עד אילת.


לאחר שחרורו נכנס לפוליטיקה. כיהן כשר העבודה, סגן ראש הממשלה, שר החינוך ושר החוץ. עזר להקים את האוניברסיטה הפתוחה ולשפר חינוך לגיל הרך.


לאחר מלחמת ששת הימים הציע רעיון בשם "תוכנית אלון". הרעיון נועד לשמור על ביטחון ישראל ולהציע פתרון מקומי לערים שבהן גרו הרבה ערבים.


הוא נפטר פתאום ב-1980. זיכרונו שרד: יש מוזיאון על שמו וכמה מקומות נקראו על שמו.