יד ענוגה (מיצב)

"יד ענוגה" (1975, 1978) הוא מיצב של האמן משה גרשוני. מיצב הוא יצירת אמנות שמשלבת חפצים, תמונות וקול.

העבודה הוצגה לראשונה בתערוכה הקבוצתית "אמן - חברה - אמן" במוזיאון תל אביב לאמנות. בתצוגה הוגדלה כתבה מעיתון "הארץ" (1.5.1976) שתיארה התעללות והשפלה שעבר יוסף זיאד, פלסטיני מחברון, על ידי חיילי צה"ל.

לצד הכתבה הונח שולחן עם רשמקול, כלומר מכשיר הקלטה ונגינה. ברשמקול היתה קלטת שבה שר גרשוני את השיר "יד ענוגה" של זלמן שניאור. ההקלטה שודרה מדי שעה דרך רמקול שהוצב על גג המוזיאון.

לפני התצוגה במוזיאון הוצגו עבודות הכנה. ב-1971 גרשוני צייר רישום שבו הופיע שם השיר על דף פנקס, כחלק מעבודות על הזיכרון האישי שלו. ב-1975 הושמע השיר מראש גג מוזיאון ישראל בירושלים, וב-1976 בבית האמנים בתל אביב.

השיר עצמו הושר בידי יוסף שפינדל בשנות ה-30. זה שיר אהבה נוגה שמזוהה עם מנגינה בדווית. בשנות ה-50 אילקה רווה ביצעה אותו מחדש במועדון חמאם ביפו.

גרשוני ציין בקטלוג התערוכה מניעים פוליטיים ורגשיים בבחירתו בשיר. העבודה שוחזרה על ידי האוצרת וחוקרת האמנות אירית סגולי ומוצגת בגלריה של בית הספר לאמנות "המדרשה" בדיזנגוף בתל אביב. ב-2008 הוצגה שוב בתערוכה על שנות השבעים במוזיאון תל אביב.

משה גרשוני יצר יצירת אמנות בשם "יד ענוגה".
מיצב הוא עבודה אמנותית עם חפצים וקולות.

העבודה הוצגה במוזיאון תל אביב בשנות ה-70.
בתצוגה הוצגה כתבה על יוסף זיאד. הכתבה תיארה חוויה קשה שעבר.
ליד הכתבה עמד שולחן עם רשמקול. רשמקול הוא מכשיר שמושמע בו שיר.
במכשיר גרשוני שר את השיר "יד ענוגה".
השיר היה מוכר מאז שנות ה-30. בשנות ה-50 ביצעו אותו מחדש.

מאוחר יותר האוצרת אירית סגולי שיקמה את העבודה.
היא מוצגת בגלריה של בית הספר לאמנות המדרשה בדיזנגוף.
בשנת 2008 הוצגה העבודה גם במוזיאון תל אביב.