יהדות ניקרגואה

יהדות ניקרגואה היא הקהילה היהודית במדינה במרכז אמריקה. הקהילה הגיעה לשיא של כ־250 אנשים ב־1972, אך רעידת אדמה הרסנית במנגואה באותה שנה והמאורעות הפוליטיים שעקבו הובילו לירידה חדה. בשנת 2012 נשארו בערך 50 יהודים בניקרגואה.

כנראה שיהודים הגיעו לניקרגואה כבר בזמן הקולוניזציה הספרדית. רבים היו אנוסים (יהודים שהומרו בכפייה לנצרות אך שמרו חלקית על זהותם) שנמלטו מהאינקוויזיציה (מערכת משפט דתית שפעלה אז בספרד). משפחות ראשונות ידועות כללו את אופנהיימר, סלומון, דרייפוס ולקבוצה ממוצא ספרדי כמו ריוס-מונטיאל. במאה ה־20 הגיעו גם מהגרים ממזרח אירופה, רבים מהם פליטים או ניצולי שואה שמחו למצוא פרנסה.

הקהילה התרכזה בעיקר במנגואה. יהודים תרמו לפיתוח הכלכלה בעסקים, תעשייה וחקלאות. משפחות כמו סלומון ודרייפוס ניהלו בתי כלבו ידועים. משפחת גורן קיימה את רדיו סנטרו וחנות אלקטרוניקה בולטת.
בגלל גודלה הקטן של הקהילה, רבים התחתנו עם לא־יהודים. בכל זאת נשמרו מוסדות יהודיים: בית כנסת, מרכז חברתי ולשכת בני ברית. המספר הגיע לשיא של כ־250 ב־1972. אותה שנה רעידת אדמה הרסנית השמידה 90% ממנגואה. רבים עזבו את הארץ; ב־1975 נרשמו כ־200 יהודים בלבד.
ב־1978 הושלך בקבוק תבערה לעבר בית הכנסת במנגואה, והמתפללים מצאו עצמם מול חמושים בסביבה מתוחה.

במהלך מהפכת הסנדיניסטים נגד משטר סומוזה (1978, 1979) רבים מהמעמד הבינוני והעשיר עזבו את ניקרגואה. הממשלה החדשה העבירה חוק שאיפשר החרמת רכוש של מי שעזבו. הסנדיניסטים נתפסו אצל חלק מהמהגרים כעוינים לקהילה היהודית. הסיבות לכך היו מעורבות של שיקולים פוליטיים, הכלכליים וטענות שונות, כגון קשרים עם משטר סומוזה או תלונות על מכירת נשק שנראו בעיני המוחים כעילה.
יחד עם זאת, בדיקות של ארגונים וגורמים אמריקאים מצאו שלטענתם אין מדיניות ממשלתית רשמית של רדיפה נגד יהודים. הדיווחים על פגיעה או הפחדה נשמעו בעיקר ממגורשים וגולים יהודים.

מספר דמויות סנדיניסטיות בולטות היו ממוצא יהודי חלקי, כגון קרלוס טונרמן והרטי וישראל לויטס. חלקם הובילו משרדי ממשלה או שימשו בתפקידים ציבוריים.

לאחר הפסד דניאל אורטגה בבחירות ב־1990 חלה חזרה חלקית של יהודים לניקרגואה. ב־2004 נערכה ברית מילה ראשונה בקהילה מזה יותר מ־25 שנה. קיים בית כנסת בסן חואן דל סור. ב־2007 הובא ספר תורה חדש ושימש כבר למחרת בבר מצווה. בשנת 2012 האוכלוסייה הוערכה בכ־50 איש. באותה שנה הוסמכו 14 אנשים (התגיירו), וברבות השנים נוספו גיור והינשואין שנעשו על ידי רבנים מבחו"ל. ב־2017 ארגון מקומי קיים גיור רחב שגייר כ־114 תושבים, ורבנים מישראל ומארה"ב קיימו גם חתונות יהודיות.

יהודים חיו בניקרגואה, מדינה במרכז אמריקה. ב־1972 היו כ־250 יהודים. באותה שנה הייתה רעידת אדמה גדולה. רעידת האדמה הרסה את מנגואה. הרבה אנשים עזבו את המדינה. עד 2012 נשארו כ־50 יהודים.

יהודים באו לניקרגואה כבר בזמן הקולוניזציה. רבים היו אנוסים (אנשים שנכפו עליהם להמיר דת). משפחות ידועות היו משפחת אופנהיימר וסלומון. אחרי 1929 הגיעו גם מהגרים ממזרח אירופה.

רוב היהודים חיו במנגואה. הם ניהלו עסקים ועזרו לכלכלה. בקהילה היה בית כנסת ומרכז חברתי. ב־1978 הושלך בקבוק תבערה לבית הכנסת. זה היה אירוע מפחיד.

ב־1979 עלו הסנדיניסטים לשלטון. הרבה אנשים עשירים ובראשית המעמד הבינוני עזבו. הממשלה החרימה חלק מהרכוש של אלה שיצאו.

מאז 1990 חזרו כמה יהודים. ב־2004 נערכה ברית מילה בקהילה אחרי שנים רבות. יש בית כנסת בסן חואן דל סור. ב־2007 הגיע ספר תורה חדש. ב־2012 היו כ־50 יהודים. בשנים הבאות נערכו גיורים וחתונות יהודיות.