יהדות קירגיזסטן

יהודים ישבו באזור קירגיזסטן כבר מהמאה ה-4. היו אלה כנראה יהודים כוזרים או יהודים שבאו ממדינות כמו אוזבקיסטן ואיראן. אזור זה עמד על דרך מסחר חשובה בין איראן למזרח אסיה, ומרקו פולו מציין קהילות יהודיות שם.

בשלב הראשון היו רבים מבוכרה, שנקראו על ידי המקומיים "האנשים בעלי העיניים הצבעוניות". במחקר עולה שבמאה ה-10 היו באזורים רבים יותר יהודים מאשר נוצרים. אז הם היו בעיקר פרסים, ולא היו עדיין אשכנזים או ספרדים באזור.

בסוף המאה ה-18 רשות רוסית אפשרה ליהודים מהאימפריה הרוסית להתיישב באזור. אחרי כיבוש מרכז אסיה במאה ה-19 הגיעו גם יהודים אשכנזים, שחיפשו פרנסה ומקצועות חדשים.

הקהילות לא התערבבו: המזרחים, יהודים שמוצאם מהמזרח, גרו בשכונות הישנות והעניות, והאשכנזים, יהודים שמוצאם מאירופה, גרו בשכונות ה"אירופאיות" יחד עם רוסים וטטרים. ב-1898 רוב היהודים חיו באוש, אחרי צו שקבע שעובדי כפרים קרובים יעברו לעיר.

ב-1905 הורשו לא-נוצרים להתיישב באזורים מסוימים של רוסיה, כולל קירגיזסטן. אז הגיעו מהגרים מבלטיה, פולין, איראן ועיראק, והקהילה בבישקק גדלה במהירות.

ב-1910 נרשמו כ-800 יהודים באוש וכ-250 בבישקק. במלחמת העולם הראשונה הגיעו גלי הגירה גדולים מאירופה, והאשכנזים נעשו מרובים יותר מהמזרחים. בתקופה זו גם ברחו רבים לאפגניסטן מחשש לפגיעה, וחלק נשלחו לעבודות כפייה על ידי השלטון הרוסי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התרכזו הקהילות בעיקר באוש, בישקק ובג'לאל-אבאד. בזמן מלחמת העולם השנייה ישבו בקירגיזסטן כ-20,000 יהודים שנמלטו מאזורים שנכבשו על ידי הנאצים.

הקהילה בבישקק הוכרה רשמית רק ב-1945. במשך שנים פעל שם בעיקר בית כנסת אשכנזי אחד. בשנות ה-90 הוא החל גם לשרת את המזרחים בבישקק.

לאחר פירוק ברית המועצות רבים מהיהודים היגרו החוצה. כיום חיים בקירגיזסטן כ-950 יהודים, רובם בבישקק הבירה.

יהודים חיו בקירגיזסטן כבר מהמאה ה-4. חלק הגיעו מבוכרה, חלק מאיראן. הם ישבו ליד דרך מסחר חשובה. מרקו פולו כתב על יהודים שם.

במאה ה-10 היו באזורים רבים יותר יהודים מאשר נוצרים. אז רוב היהודים היו פרסים.

במאה ה-19 רוסיה שלטה באזור. אז הגיעו גם יהודים מאירופה. המזרחים, יהודים מהמזרח, גרו בשכונות הישנות. האשכנזים, יהודים שמוצאם מאירופה, גרו בשכונות ה"אירופאיות".

בשנת 1898 רוב היהודים עברו לגור באוש בעקבות צו של הרוסים. ב-1905 הרשו לשמור אזורים חדשים, ואז הגיעו מהגרים מבלטיה, פולין, איראן ועיראק.

ב-1910 היו כ-800 יהודים באוש וכ-250 בבישקק. במלחמות רבות יהודים ברחו לאזור. בזמן מלחמת העולם השנייה היו בקירגיזסטן כ-20,000 יהודים שנמלטו מאירופה.

בישקק קיבלה הכרה רשמית ב-1945. היה שם בעיקר בית כנסת אשכנזי. בשנות ה-90 הוא החל לשרת גם מזרחים.

אחרי שהברית המועצות התפרקה, רבים עזבו. היום חיים בקירגיזסטן כ-950 יהודים. רובם גרים בבישקק.