יהודה אריה ליאון ביבאס נולד בגיברלטר בסביבות 1780, 1789. נפטר בי"ז בניסן תרי"ב (1852); כמה מקורות הטעו וניתנו תאריכים אחרים, אך מחקר הוכיח את שנת 1852. היה רב, פוסק (שופט הלכתי), ומקובל (מי שעוסק בקבלה, לימודי מיסטיקה יהודית). שימש בין היתר כרבה של קהילת קורפו וניהל ישיבה שאליה הגיעו תלמידים מאיטליה, בריטניה וצפון אפריקה.
בילדותו למד בגיברלטר. לאחר מות אביו עבר לליוורנו לבית סבו, רבי יהודה הלוי, ושם קיבל חלק גדול מתורתו והשכלתו הכללית. יש שמייחסים לו גם תואר דוקטור. בתקופה מאוחרת יותר עמד בראש הישיבה בגיברלטר. סביב 1810 שהה בלונדון; יש הסברות על קשרים עם משה מונטיפיורי. מאז 1831 כיהן כרב הקהילה האיטלקית בקורפו, הנהיג תקנות קהילתיות, פיקח על חינוך הילדים והנוער, ואושר את כשרות אתרוגי קורפו.
בשנות ה-1839, 1840 ערך מסעות באירופה וקרא ליהודים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה בפועל. בתקופה זו פגש את תלמידו המוכר, יהודה אלקלעי, וזכה לשבחים על דרשותיו. בסוף חייו עלה לארץ ישראל ושכן תחילה ביפו ולאחר מכן הקים בית מדרש וישיבה בחברון. נפטר בעת דרשה בחברון והובא לקבורה בבית העלמין העתיק שם. ביתו ואוצר ספריו הנדירים הועברו לישיבה שהקים.
ביבאס קידם רעיון מרכזי: התשובה לגאולה אינה רק צומות ותפילות, אלא עלייה והתיישבות ממשית בארץ ישראל. הוא האמין שעוררות רוחנית של העם קשורה גם לפעולה מעשית של בני האדם. בהשפעת מלחמות שחרור כמו זו של היוונים, טען שיש להכין את היהודים גם במדעים ובנשק כדי להיות מסוגלים ליישב ולהחזיק בארץ, וכי כך יתקרב זמן הגאולה. כתביו הידניים כמעט אבדו; ידוע שהוא חיבר פיוטים, תפילות ופסקי-הלכה שצוטטו בקהילת קורפו.
תלמידו יהודה אלקלעי הרחיב וקידם את רעיונותיו, והיסטוריונים בני דורינו רואים בביבאס אחד ממבשרי הציונות המעשית. שמו הונצח ברחוב בנחלאות בירושלים, וציון קברו בבית העלמין בחברון אותר במרץ 2025.
יהודה אריה ליאון ביבאס נולד בבוררות גיברלטר סביב 1780, 1789. מת בחברון ב‑1852. הוא היה רב ומקובל. מקובל זה אדם שלומד רעיונות מיסטיים ביהדות.
למד בילדותו בגיברלטר. גר גם בליוורנו ולימד תלמידים מיבשות שונות. משנת 1831 היה רב בקורפו. שם דאג לחינוך הילדים ולכשרות הפריטים שקנו יהודים לחג.
במהלך מסעותיו באירופה קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל. הוא רצה שאנשים יגורו בארץ ויעבדו בה. לקראת סוף חייו עלה ארצה. בבית מדרשו בחברון לימד תלמידים. כשהוא דרש מת באמצע דיבור ונפטר. קברו נמצא בבית העלמין העתיק בחברון.
ביבאס חשב שהתקרבות לארץ וטיפול בעצמנו חשובים ביותר. הוא אמר שגם צריך לדעת להגן על עצמנו. תלמידו המפורסם היה יהודה אלקלעי, שהשפיע אחרי כן על רעיונות שקשורים למדינה יהודית. ביבאס כתב כמה שירים ותפילות, אך רוב כתביו לא נשמרו.
שמו נזכר ברחוב בירושלים, וציון קברו אותר במרץ 2025.
תגובות גולשים