יואי לונג

יואי פירס לונג (1893, 1935), שנודע כ"יואי לונג" וכ"הכריש הקטן" (The Kingfish), היה פוליטיקאי דמוקרטי אמריקני. כיהן כמושל לואיזיאנה (1928, 1932) וכסנאטור (1932, 1935). הוא נודע כרטוריקן פופוליסטי, פונה לרגשות העם ומבטיח רפורמות נגד אילי הון ובנקים. ב-1935 נרצח על ידי מתנקש.

לונג נולד בכפר עני בלואיזיאנה וגדל במשפחה חקלאית. למד מעט במוסדות פורמליים ועבד כסוכן מכירות כדי לפרנס. ב-1915 השלים במהירות לימודי משפטים וקיבל רישיון עו"ד. ייצג לעתים קרובות עניים והתבלט בתביעה נגד תאגיד הנפט סטנדרד אויל.

ב-1918 נבחר לוועדה לשירות הציבור ובנה בסיס כוח בפוליטיקה הכפרית. שיטותיו כללו נאומים רבים, עלונים ושימוש מוקדם ברדיו ובמשאיות כריזה. הוא תמך בפגיעה בכוחם של מונופולים ותאגידים.

ב-1924 הגיע למקום שלישי במרוץ למושל, אך המשיך לבסס השפעה פוליטית.

ב-1928 נבחר למושל בזכות תמיכת האיכרים והעניים. הוא הבטיח שיקום תשתיות, חינוך ושירותים ממשלתיים נרחבים.

לונג פיטר מתנגדים, ביסס שליטה מסודרת במדינה והפעיל אמצעים אגרסיביים להעברת חוקים. הוא קידם חינמיים ספרי לימוד, שיעורי ערב לבוגרים, אספקת דלק טבעי לניו אורלינס ותוכניות עבודות ציבוריות. יזם בניית כבישים, גשרים, בתי חולים ובתי ספר כדי להקטין בידוד כפרי וליצור מקומות עבודה.

בשלהי 1920 ניסה בית הנבחרים להדיחו באשמות שחיתות אך ההליך נכשל. לונג השתמש בסיוע פופולרי ובהתקשרות עם הציבור כדי לנצח את המשבר.

ב-1930 רץ לסנאט והבטיח שמשאל העם יתמוך בתוכניותיו. הוא המשיך לפעול גם כמושל עד תחילת 1932.

כמושל וסנאטור-בחסד, השיג מקורות מימון לפרויקטים גדולים. תמך באוניברסיטה המקומית ובבתי ספר מקצועיים. יריביו טענו שהוא ניהל משטר סמכותני.

בסנאט המשיך להטיף נגד העושר המרוכז ולתמוך ברעיונות פופוליסטיים. בתחילה תמך בפועלו של פרנקלין רוזוולט (FDR), אך הם התנגשו על מדיניות ומינויים. לונג קיים פיליבסטר (דיבור ממושך במטרה לעכב חקיקה) בן שלושה שבועות נגד חוק בנקים מסוים.

ב-1934 הציג את תוכנית "חלוקת העושר" (Share the Wealth) תחת הסיסמה "Every Man a King". התוכנית קראה למיסוי כבד על הון גדול, הגבלת הכנסות וירושות, ותשלום סיוע לכל משפחה לבית ולהכנסה בסיסית. הוא הציע גם חינוך חינם, פנסיות, עזרה לחקלאים, פרויקטים ציבוריים והגבלת שעות עבודה.

למרות שהיה סנאטור, המשיך להשפיע על החקיקה במדינה. הוא יצר מנגנון פוליטי חזק שאפשר לו למנות נאמנים ולשלוט במוסדות מדינה. חלק מפעולותיו עוררו האשמות לשחיתות.

ב-1935 ארגונו כלל מיליוני חברים ברחבי ארצות הברית. לונג תכנן להתמודד לנשיאות ב-1936 ומשך קהל עצום בנאומיו. מתנגדיו וגורמי הממסד חששו מהשפעתו.

לונג שאף לאתגר את רוזוולט. התוכנית הלאומית שלו הייתה לחלוקת העושר וליצירת מפלגה חלופית אם יידרש.

השפעתו יצרה מחלוקות קשות בבית ובמדינה. היו עימותים אלימים וניסיונות הפיכה מקומיים. הוא החריף את חוקי השליטה והמנהלה במדינה.

ב-8 בספטמבר 1935 נורתה פגיעה בלונג בתוך הבירה המדינית. המתנקש נהרג במקום. לונג הובהל לבית חולים ונפטר כעבור יומיים בגיל 42.

אלפי אנשים ביקרו בארונו. נקבר בקפיטול שבנה בלואיזיאנה.

לונג נותר דמות שנויה במחלוקת: חלקים מפרגנים לשיפוריים הרבים שיזם; אחרים מתרעים מפני שיטותיו הסמכותניות והחשדות לשחיתות. משפחתו המשיכה בקריירה פוליטית אחרי מותו.

הוא הרחיב בכבדות את רשת הכבישים, בנה גשרים ובניינים ציבוריים. פרויקטים אלה יצרו אלפי משרות בזמן השפל הגדול.

הקצת ספרי לימוד חינם, הקים בתי ספר וקידם לימודי ערב שהורידו את האנאלפביתיות.

הוא הרחיב בתי חולים, ייסד פקולטה לרפואה והגביר חיסונים ושירותי בריאות ציבוריים.

הקטין מיסים על רכוש, ביטל מסי בחירה שחסמו בעלי הכנסה נמוכה, והקל בתשלומי חובות למאזק המשפחות.

מנגנונו הפוליטי נשאר חזק בלואיזיאנה שנים רבות. אחיו ובנו המשיכו לכהן בתפקידים חשובים.

גשרים ובניינים נקראו על שמו. הוא כתב אוטוביוגרפיה פופולרית ב-1933.

לא מעט סופרים השתמשו בדמותו כהשראה לדמויות פופוליסטיות בספרות, כולל דמויות בחיבור "כל אנשי המלך" וב"זה לא יכול לקרות כאן".

יואי לונג נולד ב-1893 ולמד להיות עורך דין. הוא אהב לעזור לעניים.

הוא היה מושל לואיזיאנה מ-1928 עד 1932.
אחר כך היה סנאטור עד 1935.

לונג בנה הרבה כבישים וגשרים. זה חיבר כפרים לעיר.
הוא חילק ספרי לימוד בחינם. זה עזר לילדים ללמוד.
הוא בנה בתי חולים ועזר לחסן אנשים.

הוא רצה שחלק מהכסף יעבור מהעשירים לעניים. הוא קרא לתוכנית "חלוקת העושר".
הוא רצה גם חינוך חינם ופנסיות לקשישים.

היו אנשים שאהבו אותו והרבה שלא אהבו אותו. חלק חשבו שהוא משתמש בכוח יותר מדי.

ב-1935 ירו בלונג והוא מת כעבור יומיים. אנשים רבים ביקרו בארונו.

הכבישים, בתי הספר והבתי חולים שהוא בנה נשארו. משפחתו המשיכה להיות בפוליטיקה.
חלק מהכיתות בספרות משתמשות בדמותו לסיפורים על פוליטיקה.