יואל אנגל

יואל (יולי) אנגל (1868, 1927) היה מלחין יהודי, שנודע כ"אבי המוזיקה היהודית". פעל בעיקר באימפריה הרוסית והשפיע על המוזיקה ביישוב העברי בארץ־ישראל.

נולד בברדיאנסק שעל חוף הים האזובי. אביו ניגן נעימות עממיות, והוא למד פסנתר בצעירותו. למד משפטים באוניברסיטת חרקוב ובמקביל למד במכללה למוזיקה של חרקוב. לאחר שפגש את צ'ייקובסקי ב־1893 החל ללמוד בקונסרבטוריון במוסקבה (קונסרבטוריון = בית ספר מקצועי למוזיקה).

בתום הלימודים נעשה מבקר מוזיקלי חשוב. ב־1908 ייסד את החברה למוזיקה עממית יהודית. ב־1912 השתתף במשלחת של ש. אנ־סקי לאיסוף לחנים יהודיים עממיים, ועליהם ביסס את הלחנים להצגה "הדיבוק". ב־1916 פרסם את הקובץ "50 אידישע פֿאָלקסלידער" (50 שירי עם יהודיים).

בשנים הראשונות של העשור השני של המאה ה־20 עבד כמורה בבית מחסה לילדים ליד מוסקבה. ב־1922 ניגנה מוזיקתו להצגת "הדיבוק" בתיאטרון הבימה במוסקבה.

ב־1922 עבר לברלין, הלחין לשירי חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי, והקים הוצאת תווים בשם "יובל" ב־1923. ב־1924 עלה לארץ ישראל, התיישב בתל אביב, לימד בקונסרבטוריון שולמית וכתב ביקורות בעיתונים "הארץ" ו"דבר". המשיך להלחין לתיאטרון, בין השאר למחזמר "נשפי פרץ" (1925) ולהצגה "דייגים" (1927).

בין שיריו המוכרים: "עגבנייה", "אומרים ישנה ארץ", "נומי נומי ילדתי" ו"היורה". רבים משיריו לילדים פורסמו בחוברות "בקרן זווית".

אנגל נפטר משבץ אחרי מחלה קצרה. נקבר בבית הקברות טרומפלדור בהלוויה גדולה. השאיר שתי בנות; בתו עדה פרסמה את זכרונותיו. על שמו נקראו רחובות בתל אביב ובחיפה, מוענק פרס אנגל למוזיקה, וארכיונו שמור בספרייה הלאומית בירושלים.

יואל (יולי) אנגל (1868, 1927) היה מלחין יהודי. כינו אותו "אבי המוזיקה היהודית".

נולד בעיר ברדיאנסק ליד הים. אביו ניגן שירים עממיים. הוא למד פסנתר ולמד משפטים ומוזיקה.

לאחר שפגש את צ'ייקובסקי עבר ללמוד במוסקבה, בקונסרבטוריון. קונסרבטוריון זה בית ספר גדול למוזיקה.

איסף שירים עממיים יהודיים. את אותם לחנים השתמש להצגה המפורסמת "הדיבוק". ב־1916 פרסם ספר עם 50 שירי עם יהודיים.

בשנת 1924 עלה לארץ והתגורר בתל אביב. שם לימד מוזיקה וכתב בעיתונים. הלחין שירים לילדים, ביניהם "נומי נומי ילדתי" ו"עגבנייה".

אנגל הלך לעולמו לאחר שבץ. נקבר בבית הקברות טרומפלדור. יש רחובות על שמו וארכיונו שמור בספרייה הלאומית.