יובל שטייניץ

יובל שטייניץ (נולד ב-10 באפריל 1958) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיום הוא יו"ר רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. כיהן כשר האוצר וכשר בתפקידים אחרים בארבע ממשלות וכחבר כנסת מטעם הליכוד. הוא דוקטור לפילוסופיה (תואר מחקר מתקדם הניתן לאחר עבודת מחקר), ובעבר שימש מרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. ספרו "הזמנה לפילוסופיה" נחשב לרב־המכר בפילוסופיה בישראל והגיע לעשרות מהדורות.

שטייניץ נולד וגדל ברמות השבים. אביו, דן, עלה מגרמניה ב-1934 והיה מהנדס. אמו, מינה, הייתה מורה לספרות ולפילוסופיה. בתיכון הרבה להשתתף בדיונים פילוסופיים, הורחק ולבסוף השלים בגרות אקסטרנית.

שירת בגדוד 12 (ברק) של חטיבת גולני. שירת כלוחם, עבר הכשרות והיה מפקד זוטר (סמל מחלקה). השתתף במבצע ליטני ולחם במילואים במלחמת לבנון הראשונה, שם נפצע קל.

אחרי השחרור למד לתואר ראשון ושני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית, וסיים בהצטיינות. את הדוקטורט כתב באוניברסיטת תל אביב בנושא טיעונים מטאפיזיים להוכחת קיומו של האל (1994). במשך השנים לימד באוניברסיטת חיפה, חיבר ספרים פופולריים בפילוסופיה והוציא מהדורות רבות של "הזמנה לפילוסופיה". בנובמבר 2022 חזר להרצות באקדמיה, באוניברסיטת רייכמן ובטכניון.

בתחילת דרכו הפוליטית בשנות ה-80 פעל משמאל ותמך בתנועת שלום. בשנות ה-90 עבר לימין ותמך בבנימין נתניהו. ב-1999 נכנס לכנסת ולפי כהונותיו היה מעורב רבות בנושאי ביטחון, מודיעין וכלכלה.

נכנס לכנסת ה-15 ב-1999. כיהן כחבר ועדות ביטחון, חוץ, חוקה ומדע. בכנסת ה-16 נבחר ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. בעקבות מלחמת עיראק ב-2003 יזם ועדת חקירה על הערכת המודיעין והוביל דו"חות שיבחנו כשלים בהערכות.

כשר האוצר (2009, 2013): נכנס לתפקיד בזמן המשבר הכלכלי העולמי. קידם תקציב דו-שנתי ראשון בישראל, ותוכנית חירום בשם "בלימה ותנופה" לעידוד צמיחה. קידם רפורמות במסים, העלאות מסים מובחנות והגדלת חלק המדינה מהרווחים בתחום הגז באמצעות ועדת ששינסקי שהוביל (העלתה את חלק המדינה במאגרי הגז ממקורות נמוכים לחלק גדול יותר). הוביל כניסת ישראל לארגון ה-OECD ב-2010. במסגרת כהונתו הונהגו רפורמות לעידוד השקעות, לחיזוק התחרות בשוק האשראי ולמיסוי רווחים כלואים.

כשר לעניינים אסטרטגיים ומודיעין (2013, 2015): יזם תוכנית לפירוק ארסנל נשק כימי בסוריה, ובעת ביצועה הוצאו והושמדו מטענים מסוכנים.

שר האנרגיה והמים (2015, 2019, וחידוש מינויים ב-2020, 2021): גיבש ואישר את מתווה הגז, יזם פיתוח שדה לווייתן, יזם פירוק מונופול הגז וחיזק תחרות בשוק האנרגיה. קידם מעבר משימוש בפחם לגז טבעי ולמקורות מתחדשים; חלק הפחם בייצור החשמל ירד משמעותית בתוך כמה שנים. קידם הסכמים אזוריים לפרויקטים של צינורות גז.

במהלך כהונתו כשר האוצר התמודדו המשרדים עם שביתת רופאים ארוכה ב-2011 ומחאות חברתיות בקיץ 2011 על יוקר המחיה. בתחילת הדרך דחה את טענות המפגינים, אך אחר כך נקט צעדים להפגת הלחץ, כולל הורדות מיסים נקודתיות וטיפול בהמלצות ועדות שהוקמו.

ב-5 ביולי 2022 הודיע על יציאה מהחיים הפוליטיים. החל להרצות באוניברסיטה באוקטובר 2022. בינואר 2023 מונה ליו"ר רפאל והחל לכהן באפריל 2023.

חוקי מס והטבות להשקעות, תיקוני חוק לעידוד השקעות הון, חוק להגברת התחרות בשוק כרטיסי האשראי וחוקים להגברת מיסוי על רווחי משאבים טבעיים.

נשוי לגילה כנפי-שטייניץ, שופטת בית המשפט העליון. הם הורים לשלושה ובעלי משכן במבשרת ציון. גיסו הוא המתמטיקאי נועם ניסן.

יובל שטייניץ נולד ב-10 באפריל 1958. הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי.

גדל ברמות השבים. אביו דן עלה מגרמניה ואמו מינה הייתה מורה. בתיכון אהב לנהל וויכוחים ועמד בפני הרחקה. הוא סיים את הבגרויות באופן עצמאי.

שירת בחטיבת גולני כלוחם. לחם במבצעים ונפגע קל במילואים.

למד פילוסופיה באוניברסיטה. דוקטורט הוא תואר גבוה שהוא קיבל אחרי מחקר ארוך. הוא לימד באוניברסיטה וכתב ספר פופולרי בשם "הזמנה לפילוסופיה". הספר יצא בהרבה מהדורות.

נכנס לכנסת ב-1999. היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון. ב-2009 מונה לשר האוצר. כשר האוצר הנהיג תקציבים לשתי שנים. הוא קידם תוכניות לעודד עסקים ולחזק את הכלכלה. הוביל ועדה ששינתה את חלוקת רווחי הגז, וכך המדינה קיבלה חלק גדול מהרווחים.

כעבור שנים מונה לשר האנרגיה. קידם מעבר מגז ופחם לאנרגיות נקיות. אישר פיתוח שדות גז חדשים ועזר להורדת מחירים באמצעות תחרות בשוק.

ב-2022 הודיע על פרישה מהפוליטיקה. החל ללמד שוב באוניברסיטה. ב-2023 מונה ליו"ר רפאל, חברה שעוסקת במערכות לחימה מתקדמות.

נשוי לגילה, שופטת בבית המשפט העליון. יש להם שלושה ילדים. הם גרים במבשרת ציון.