יוהאן יוזף פוקס (1660, 13 בפברואר 1741) היה מלחין ותאורטיקן מוזיקה אוסטרי של סוף תקופת הבארוק. הוא מוכר בעיקר כמחבר "גרדוס אד פראנאסום" (Gradus ad Parnassum), ספר חשוב על קונטרפונקט (טכניקת כתיבת מוזיקה שבה כמה קווי מנגינה עצמאיים פועלים יחד). חיבור זה הפך למשפיע על מלחינים מפורסמים של התקופה שלאחריו.
פוקס נולד בעיירה הירטנפלד שבשטיריה. הוא למד באוניברסיטת גראץ בשנים 1680, 1683, ובהמשך המשיך ללמוד באינגולשטאדט עד 1687. בתקופה הזו ערך גם מסעות לאיטליה, והושפע ממלחינים כמו ארכאנג'לו קורלי.
במהלך שנות ה-90 שימש כנגן עוגב במנזר שוטנשטיפט בוינה. המיסות שכתב שכוונו לחצר הקיסר למשכו את תשומת לבו של לאופולד הראשון, וב-1698 מונה למלחין חצר. ב-1701 מונה לקפלמייסטר (אחראי המוזיקה) בקתדרלת סטפנוס הקדוש. ב-1711 מונה לעורך מוזיקת החצר, ובתפקידיו אלה כתב אופרות ואורטוריות.
בשנת 1723 חיבר פוקס אופרה לרגל הכתרת הקיסר בפראג, וב-1725 פרסם את "גרדוס אד פראנאסום". יצירתו התיאורטית שימשה ללמודי מוזיקה; למשל יוזף היידן למד ממנה, בטהובן הצעיר הופיע בצירוף לקריאה שלה, ומוצרט העתיק והוסיף הערות. בשנותיו המאוחרות, אחרי פטירת אשתו ב-1731, התמקד בפוקס בכתיבה דתית. נפטר בווינה ב-1741.
יוהאן יוזף פוקס נולד ב-1660 ונפטר ב-1741. הוא היה מלחין (אדם שכותב מוזיקה) ותאורטיקן מוזיקה (מישהו שלומד איך מוזיקה עובדת). הוא כתב את הספר המפורסם "גרדוס אד פראנאסום" ב-1725.
הספר מדבר על קונטרפונקט (דרך לכתוב מוזיקה שבה כמה לחנים נשמעים יחד). המחשבות שלו עזרו למלחינים ידועים ללמוד ולשפר את המוזיקה שלהם.
פוקס גדל והתחנך באוסטריה. בתחילה שימש כנגן עוגב במנזר. הקיסר הזמין אותו לעבוד בחצרו, וב-1698 הוא מונה למלחין חצר. ב-1701 הוא הפך לקפלמייסטר (אחראי על המוזיקה) בקתדרלה בעיר וינה.
הוא כתב אופרות (סיפורים שמבוצעים בשירה) ואורטוריות (מופעים דתיים בשירה). אחרי מותה של אשתו ב-1731 כתב בעיקר מוזיקה דתית. פוקס נפטר בוינה ב-1741.
תגובות גולשים